בר"ע 720/05

תקציר

השאלה המרכזית בערעור זה היא הבעלות על הכנסות מדמי שכירות מנכס ממושכן . המערערת טענה שהיא הבעלים החוקיים של הנכס ולכן זכאית לדמי השכירות, אך לא נרשמה ככזו ברישומים הרשמיים. המשיבים, הבנק למשכנתאות וכונס הנכסים שלו, טענו כי חוזה המשכנתא מזכה אותם בפירות הנכס, לרבות דמי השכירות. המערער ניסה לערער על זכותו של הבנק לעקל את הכנסות דמי השכירות, אך בית המשפט מצא כי המערער לא הביא ראיות התומכות בטענתו לבעלות על הנכס, אלא הסתמך על הנחות שלא הוכחו. זאת ועוד, המערער לא צירף לבקשתו תצהיר, דרישה פרוצדורלית. בית המשפט קבע, כי חוזה המשכנתא של הבנק מזכה אותו במפורש בפירות הנכס, לרבות כספי דמי השכירות, ועל כונס הנכסים מוטלת החובה לגבות כספים אלה במסגרת הליך מימוש המשכנתא. עוד ציין בית המשפט כי טענותיו של המערער בדבר פגמים פרוצדורליים וחוסר סמכות מצד כונס הנכסים התבססו על טענות הבעלות הבלתי מבוססות שלו. לפיכך נדחה הערעור, וכספי דמי השכירות יועברו לבנק. המערער חויב לשאת בהוצאות ההליך, לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪ למשיבים.