ת"א 38247-09-23

תקציר

ההחלטה מתייחסת לבקשה לדחיית בקשה לקבלת רשות להציג ראיות הסותרות את קביעת ועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי בדבר פגיעת עבודה של נפגע תאונה והקשר הסיבתי בין התאונה למצבו. השופט בחן ביסודיות את הבקשה והתגובה ומצא כי בקשת הדחייה מוצדקת. לדברי השופט, הצגת ראיות הסותרות את ממצאי הוועדה הרפואית מותרת רק במקרים מיוחדים מטעמים מיוחדים, והמבקש לא סיפק נימוקים מספיקים לאישור כזה. המבקש טען כי הוועדה הרפואית לא שקלה מסמכים רפואיים קודמים שהיו עשויים להשפיע על החלטתה, אך השופט ציין כי מפרוטוקול הוועדה עולה אחרת. השופטת הדגישה כי המבקש לא הציג מסמכים רפואיים קודמים של המשיב ולכן לא יכול היה לקבוע כי הוועדה התעלמה מכל חומר רפואי רלוונטי. יתר על כן, חזקה על המבקשת כי ניגשה לתיקים הרפואיים הקודמים של המשיב והשתמשה בהם כדי לתמוך בתביעתה. השופטת התייחסה גם לחוסר הנוחות של המבקש מההליך ומהמנגנון הקבוע בחוק, אך הדגישה כי חוסר השוויון הגלום במנגנון הוכר על ידי המחוקק ואינו מצדיק הצגת ראיות לסתור במקרה זה. בסופו של דבר, הבקשה נדחתה, ולצדדים ניתנה עד ליום 01.02.24 להודיע על עמדתם בנוגע להגשת חישובי נזק. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים, ולא נפסקו הוצאות.