בש"פ 1243/16

תקציר

לאחר ששקל את הערעור, החליט בית המשפט לדחות אותו על סמך הטיעונים והנסיבות שהוצגו במהלך הדיון. הערעור נסב סביב הוראות סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי שעניינן עיון בהחלטות מעצר או שחרור. המערער טען, כי התגלו עובדות חדשות וחלף זמן רב מאז ההחלטה האחרונה, דבר המצדיק עיון חוזר. עם זאת, בית המשפט מצא כי אין די בעובדות החדשות, ובפרט בשינוי גרסתו של המערער בדבר קשר רומנטי עם המתלוננת, כדי לקעקע את הראיות הקיימות. גרסתה של המתלוננת נותרה עקבית ואמינה, בעוד שהמערער שינה את גרסתו באופן משמעותי, והציע כי יש להתייחס לכל סתירה במהלך המשפט. באשר לטענת "חלוף הזמן", הדגיש בית המשפט פרשנות גמישה המבוססת על ההקשר של כל מקרה, לרבות האיזון בין פגיעתו של המערער לבין האינטרס הציבורי. במקרה זה, כארבעה חודשים לאחר ההחלטה הקודמת, לא מצא בית המשפט עילה מספקת לשינוי תנאי השחרור. חרף ההכרה בעמידתו של המערער בהגבלות ובמצוקות אישיות, התנאים המאפשרים עבודה ומעצר בית מוגבל ללא פיקוח אלקטרוני, נחשבו הוגנים. כמו כן, בית המשפט ביקש מבית המשפט המחוזי מרכז לוד לזרז את הדיון בתיק העיקרי כדי למנוע עיכובים נוספים. בסופו של דבר, הערעור נדחה ביום 10.3.2016.