עמ"נ 20942-10-17

תקציר

פסק הדין דן בהיקף התערבותו של בית המשפט בעניינים מינהליים, תוך הדגשת תפקידו המוגבל בהכרה במומחיותם של בתי המשפט המתמחים. במקרה זה, בית המשפט פוסק לגבי מעמדו של תושב ארעי מטעמים הומניטריים, ומבהיר כי בעוד שהמדיניות הכללית היא לשלול מעמד קבע, ייתכנו נסיבות חריגות המצדיקות זאת. ההיגיון העומד מאחורי המעמד הזמני מבוסס על שינוי אפשרי בנסיבות הומניטריות לאורך זמן. עם זאת, במקרה הספציפי מסכים בית המשפט להחלטת הערכאה הנמוכה יותר להעניק למשיב מעמד של תושב קבע בישראל. הדבר מוצדק בכך שמקום מגוריה הארעי של המשיבה נמשך שש שנים, במהלכן גידלה שלוש בנות ישראליות ממערכת יחסים קודמת עם אזרח ישראלי שנפטר. בית המשפט מדגיש את חוסר הסבירות שבהנחת שינוי בנסיבות אלה, במיוחד בהתחשב בטובתם של הקטינים. זאת ועוד, בית המשפט מחליט כי יש להתחשב בכל תקופת מגוריו הזמניים של המשיב, לרבות תקופה לפי "ההליך המדורג", תוך שהוא דוחה את הרעיון של הבחנה בין מסלולים שונים. בסופו של דבר, בית המשפט קובע כי הנסיבות הספציפיות מצדיקות מעמד של תושב קבע, דוחה את הערעור ומטיל הוצאות על המערער.