ע"א 68331-12-15

תקציר

המחלוקת העיקרית במקרה זה נסובה סביב פרשנות ההסכם וכתב הכמויות המצורף לו, בנוגע להתקנת מערכת מיזוג אוויר בבית מלון. כתב הכמויות, המהווה חלק בלתי נפרד מההסכם, מפרט את מחירי היחידות השונות ואת העלויות הנוספות הצפויות. פרשנות ההסכם וכתב הכמויות נוהלה באופן שגוי על ידי בית משפט קמא במספר דרכים. ראשית, בית המשפט שם דגש מופרז על חוות דעתו של המומחה בכל הנוגע לפרשנות החוזה, שהיא עניין משפטי. שנית, בית המשפט לא פירש את ההסכם ואת שטר הכמויות בכללותו, ונתן משקל בלתי הולם למפרט הטכני. בנוסף, שגה בית המשפט בהבנת המונח "משלים" בכתב הכמויות, ונתן תוקף יתר לטענות הנתבעת בדבר רכישת הציוד. סוגיה נוספת נוגעת לעבודות החריגות, כלומר תעלות הפח ותעלות הגז. בעוד הראשון צריך להיות משולם בנפרד, שיטת המדידה של האחרון נכון. עם זאת, חישוב המחיר ליחידות ה"משלימות" טעון בחינה מחודשת. יש לתקן גם את הטעינה הכפולה של המומחה עבור רכיבים מסוימים. השופט גם טעה לוגית בכך שלא פסק לתובע את מלוא הסכום הנתבע בהודעה המתוקנת השנייה, שעל בית המשפט לתקן עם מתן פסק דין משלים. כמו כן, על התובע לקבל פיצוי בגין ימי החופשה, שערכם ייקבע על ידי בית המשפט אם הנתבעים יסרבו לכבדו. התובעת זכאית גם להחזר הוצאות ושכר טרחה הקשורים להתגוננות מפני תביעה שכנגד שנדחתה בסופו של דבר. לסיכום, יש להחזיר את התיק לבית משפט קמא למתן פסק דין משלים בהתאם לעקרונות שהותוו. עוד ממליצה ההחלטה לנאשמים לשאת בהוצאות ההליך, בסך 15,000 ₪, בשל כתבי טענות בלתי ראויים וטיעונים נוספים שהוגשו ללא רשות. פסק הדין ניתן פה אחד.