ת"א 28852-12-09

תקציר

פסק הדין דן בתחולת חוק ההתיישנות על תביעת נזיקין שהגישו עובדי מפעל בבעלות תעש מערכות (תעש) נגד מעסיקם. העובדים טענו כי מחלותיהם, לרבות בעיות לב ומוגבלויות שונות, נגרמו כתוצאה מחשיפתם לחומרים מסוכנים, ובפרט ניטרוגליצרין, במהלך עבודתם במפעל. פסק הדין מדגיש כי תקופת ההתיישנות היא סוגיית סף שיש להכריע בה בשלב מוקדם על מנת להימנע מבזבוז משאבים, במיוחד כאשר כל העובדות האמורות בתביעה מתקבלות כנכונות. על פי פסק הדין, תקופת ההתיישנות מתחילה כאשר התובע מגלה את העובדות המהוות את עילת התביעה, לרבות נזק וקשר סיבתי, או כאשר היה עליו לגלותן תוך נקיטת זהירות סבירה. במקרה דנן התמקדה טענת המשיבים בקשר הסיבתי הבלתי ידוע בין מחלתם לבין עבודתם במפעל. עם זאת, בית המשפט מצא כי בידי המשיבים די מידע, או "קצה חוט", כדי לחשוד בקשר סיבתי בין חשיפתם לניטרוגליצרין לבין מחלתם, דבר שהצריך חקירה מצידם. מידע זה כלל תיאורים דרמטיים של השפעות החומרים שעמם עבדו, בעיות בריאותיות ומותם המוקדם של עמיתים לעבודה, כל אלה היו צריכים לעורר חשד ולהניע אותם לפעול. פסק הדין משרטט את נסיבותיו הספציפיות של כל משיב, ומוכיח כי היה ברשותו "קצה חוט" שנים רבות טרם הגשת התביעה, ולפיכך פקעה תקופת ההתיישנות. השופט הכיר בזהירות הנדרשת בדחיית תביעה על הסף בשל תקופת ההתיישנות, במיוחד בכל הנוגע לגישה לערכאות, אך הגיע למסקנה כי אין מנוס מתוצאה זו במקרה הנוכחי. יש לציין כי השופט הבחין בין המקרה לבין מצבים של מחלות סמויות, והדגיש כי מחלתם של המשיבים גלויה וידועה. משכך, נדחתה התביעה מחמת התיישנות, ללא צו להוצאות.