ה"פ 4276-07-17

תקציר

במחלוקת על הבעלות במקרקעין במושה, פסק בית המשפט לטובת המבקש, ושדי. ושדי והמשיב, פורת, הם בעלים משותפים של חלקים לא ברורים בקרקע, יחד עם בעלים רשומים נוספים. הקרקע משויכת לבניין בן שלוש דירות בתל אביב, כאשר לכל צד זכויות בדירה אחרת. הסכם שיתוף פעולה, המכונה הסכם השיתוף, נחתם על ידי פורת, ילדיה ומשה עמרני – קודמו של ושדי בתפקיד – המתווה את חלוקת הזכויות והגישה לבניין. הסכם זה, שלא נרשם בטאבו, כלל זכות קדימה ואיסור לשעבד את הנכס. מאוחר יותר רכשה ושדי את זכויותיו של עמרני בקרקע לאחר שפורת וילדיה סירבו להצעה לרכוש אותם. כעת קבע בית המשפט כי רכישת זכויותיו של עמרני על ידי ושדי הייתה חוקית. כמו כן, נקבע כי ההוראות בהסכם השיתוף בדבר זכות קדימה ואיסור שעבוד, בטלות, שכן הן מנוגדות לדיני המקרקעין. עוד קבע בית המשפט כי יש לבטל את הערות האזהרה הנוגעות להוראות אלה, שנרשמו בטאבו. יתר חלקי הסכם השיתוף נוגעים לניהול המבנה ולשימוש בו, ואינם מהווים עסקאות מקרקעין המקנות זכויות קנייניות. לפיכך, אין בהם כדי להצדיק את שמירת הערות האזהרה לפי הוראות חוק המקרקעין. בנוסף, לבית המשפט אין סמכות ברירת מחדל להורות על רישום שטר במקרה זה. תפקידו של רשם המקרקעין הוא לרשום עסקאות של זכויות קניין, ומאחר שיתר הוראות הסכם השיתוף אינן מהוות עסקאות כאלה, הן אינן יכולות לבוא לידי ביטוי במרשם. בסופו של דבר, משמעות ביטול הערות האזהרה היא שהן לא ישמשו עוד להפניית תשומת לב לקיומו של הסכם השיתוף, שאינו רשום בהיעדר הסכמת כל הבעלים. המשיב, פורת, חויב לשלם את הוצאותיו המשפטיות של ושדי ואת שכר טרחת עורך דינו בסך 10,000 ₪, הצמודים לפסק הדין.