תלה"מ 28413-01-20

תקציר

בית המשפט הכריע בבקשת התובעת לעיין בחומרי הגלם בהם השתמשה מומחית פסיכולוגית לצורך גיבוש חוות דעתה בתיק הנוגע לכשירות הורית. בית המשפט מצא כי זכויותיו הפרוצדורליות של התובע אינן מוחלטות ויש לאזן אותן מול אינטרסים חשובים אחרים, כגון זכותו של הנתבע לפרטיות. במקרה זה, כללי האתיקה של המומחית מונעים ממנה לחלוק את חומרי הגלם עם מישהו שאינו פסיכולוג מוסמך. יתר על כן, בית המשפט סבור כי הנזק הפוטנציאלי לנתבע וכל נזק שייגרם לקטינים כתוצאה מחשיפת חומרי האבחון של הנתבע עולה על הנזק הפוטנציאלי לתובע של אי גילוי, מה גם שהתובע לא הצדיק די הצורך בחומרים לצורך בירור טענותיו. בית המשפט כיבד את חוות דעתו של המומחה – חוות דעת שגובשה מטעם בית המשפט – וכיבד את זכותה של הנתבעת לפרטיות, וקבע כי אין להיעתר לבקשת התובע לחשוף חומרי אבחון הנוגעים לנתבע. מאחר שמדובר במקרה חריג, החליט בית המשפט שלא להטיל הוצאות על אף אחד מהצדדים.