תאד"מ 56202-08-22

תקציר

התובע, שהיה מבוטח באותה עת בחברת הביטוח הנתבעת במסגרת פוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים, הגיש תביעה על סך 37,600 ₪ בגין פציעה שאירעה בחודש מרץ 2016 בבית הספר, אשר הותירה אותו עם צלקת במצחו. המחלוקת העיקרית הייתה לגבי מהות הנכות שנגרמה מהצלקת והאם היא נופלת בגדר תנאי הפוליסה. התובעת טענה כי לצלקת נכות אסתטית ותפקודית כאחד, ואילו הנתבעת טענה כי היא אסתטית בלבד ולכן אינה מכוסה בפוליסה. הפוליסה החריגה צלקות אסתטיות מהכיסוי, אלא אם ועדת חריגים אישרה אחרת. בית המשפט מצא כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות להוכחת השפעה תפקודית כלשהי, ואין די באזכור יחיד של הרדמה בחוות הדעת של התובעת כדי לבסס רכיב תפקודי. בנוסף, התובע לא פנה לוועדת חריגים ולא הביא כל ראיה לנכות נפשית. בהתבסס על חומר הראיות, הגיע בית המשפט למסקנה כי הצלקת היא אסתטית בלבד ולכן התובעת אינה זכאית לפיצוי על פי תנאי הפוליסה. התביעה נדחתה, והתובע חויב לשלם לנתבע הוצאות בסך 3,000 ₪ בתוך 30 יום. ההחלטה התקבלה מבלי שנשמעו ראיות בעל פה, בהתחשב בגילו הצעיר של התובע, ולשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 60 יום.