ת"פ 41253-05-19

תקציר

ב"כ המאשימה: עו"ד נגה בליקשטיין שחורי ב"כ המשיבים: עו"ד משה מזור ועו"ד אושר רובינגר **ניתוח משפטי מקיף** **1. תמצית הבקשה והעמדות הצדדים:** המאשימה (מדינת ישראל) ביקשה להורות כי עדויותיהם של מספר בנקאים מבנקים שוויצריים (UBS ו-Julius Baer) יישמעו באמצעות וידאו קונפרנס (היוועדות חזותית) בינלאומית. נימוקיה המרכזיים של המאשימה היו: (א) העדויות חיוניות להליך; (ב) משבר הקורונה העולמי וההגבלות הנלוות לו מקשות או מונעות הבאת העדים לישראל; (ג) טבען של העדויות (טכני בלבד) וההתפתחויות הטכנולוגיות מאפשרים גביית עדות מרחוק באופן יעיל, תוך שמירה על זכויות הנאשמים; (ד) קיום התנאים המשפטיים והפסיקתיים לאישור הבקשה. המשיבים (הנאשמים) התנגדו לבקשה, בטענה כי היא פוגעת קשות בזכותם לחקירה נגדית "פנים אל פנים". לשיטתם, יש להעדיף באופן מובהק את הבאת העדים לישראל. לחלופין, אם לא ניתן להביאם לישראל, יש לגבות את העדות בשוויץ באמצעות חיקור דין, בנוכחות כל הצדדים, כאפשרות מידתית יותר. המשיבים הוסיפו כי המאשימה לא בדקה את עמדת העדים ואת נכונותם להגיע לישראל, וכי הבקשה הינה תיאורטית ומוקדמת מדי, במיוחד לאור זכות הסירוב של העדים להעיד בווידאו קונפרנס, כפי שעולה מהדין השוויצרי. כראיה, הפנו להחלטה דומה בהליך אחר, שם בית המשפט הורה למאשימה לבחון תחילה את עמדת העדים. **2. המסגרת המשפטית והפסיקתית:** * **דרך המלך לגביית עדות:** בית המשפט קבע באופן עקבי כי "דרך המלך" לגביית עדות היא באולם בית המשפט, פנים אל פנים. עיקרון זה עומד בבסיס הבטחת הליך הוגן, ובפרט זכות הנאשם לחקירה נגדית יעילה. * **היוועדות חזותית כחלופה:** הפסיקה הכירה בכך שבתנאים מסוימים, ובהתאם לתקנה 15 לתקנות עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ט-1999, גביית עדות באמצעות היוועדות חזותית מהווה דרך ראויה ויעילה, במיוחד כאשר לא ניתן להביא את העד לישראל. פסקי דין שונים (כפי שמצוינים בהחלטה: ע"פ 440/87 חדד, תפ"ח 53698-03-17 בן דוד, ת"פ 343/04 כהן) תומכים בכך. * **השפעת משבר הקורונה:** בית המשפט הכיר באופן מפורש בכך שמצב החירום העולמי שנוצר בעקבות מגפת הקורונה, על כל השלכותיו (הגבלות טיסה, בידוד, מגבלות תנועה, סיכונים בריאותיים), מהווה עילה מוצדקת למנוע את הבאת עדים לישראל, ולשקול גביית עדות מרחוק. * **זכות הסירוב של עדים זרים:** ההחלטה מעלה נקודה משפטית חשובה וחדשנית לעניין גביית עדות מקציפי מחוץ לישראל. היא מדגישה כי במקרים בהם החוק במדינת המוצא של העד (במקרה זה, הדין השוויצרי) מעניק לעד זכות לסרב להעיד בדרך של היוועדות חזותית, הדבר משפיע באופן ישיר על סבירות הבקשה ועל מועד הגשתה. **3. הנקודה המשפטית המרכזית והחידוש:** החידוש המרכזי בהחלטה זו נוגע לשילוב של שני גורמים: **(א)** ההכרה בהשפעת משבר הקורונה כמצדיק גביית עדות מרחוק, ו- **(ב)** ההדגשה כי יש לבדוק תחילה את עמדת העדים הזרים, במיוחד כאשר קיים חשש כי החוק במדינתם מונע כפייתם להעיד בדרך חלופית. בית המשפט קבע כי על אף שהתנאים הטכניים והנסיבתיים (מגפת הקורונה) עשויים להצדיק גביית עדות בווידאו קונפרנס, הרי שבמקרה זה, ובשל העובדה שהדין השוויצרי מעניק לעדים זכות סירוב להעיד בדרך זו, הבקשה להכריע בעניין בשלב זה הנה **מוקדמת ותיאורטית**. הטענה של המשיבים, כי יש לבדוק את עמדת העדים לפני הגשת הבקשה, התקבלה. בית המשפט ראה ממש בטענה זו, כיוון שהחלטה שיפוטית בעניין אופן גביית העדות תהיה תלויה, במידה רבה, ברצון הטוב של אותם עדים, אשר יוכלו לבטלה במרגע אחד. **4. הדיון בנוגע למידתית והעדר פגיעה בזכויות:** * **הבחירה בין שיטות גביית העדות:** בית המשפט בחן את שתי האפשרויות החלופיות שהוצגו: היוועדות חזותית מול חיקור דין. הוא הגיע למסקנה שטרם הכרעה באחת מהן, יש לבדוק את נכונות העדים להעיד בכלל, ובאיזו דרך. * **התמודדות עם עיכובים:** המאשימה טענה כי בירור עמדת העדים יעכב את ההליך. בית המשפט דחה טענה זו, תוך שהוא מדגיש כי: (א) המאשימה יזמה את ההליך ויכולה הייתה לצפות קשיים בהעדת עדים זרים; (ב) משבר הקורונה אינו באשמת הנאשמים, ואין להסיק ממנו פגיעה בזכויותיהם הדיוניות והמהותיות. * **הפן התקדימי:** ההחלטה מהווה דוגמה ליישום עקרון המידתיות וההוגנות בהליכים פליליים, תוך התמודדות עם אתגרים לוגיסטיים ומשפטיים ייחודיים הנובעים מהמגפה העולמית. היא מחדדת את החשיבות של בירור עובדתי ומעשי לפני הגשת בקשות הנוגעות לאופן גביית ראיות, במיוחד כאשר אלו תלויות בגורמים חיצוניים (עדים זרים). **5. סוף דבר ומשמעות ההחלטה:** בית המשפט דחה את הבקשה, לא לגופה, אלא בשל היותה **מוקדמת מדי**. נקבע כי על המאשימה לפנות תחילה לעדים השוויצרים, לבדוק את נכונותם להגיע לישראל, ובמידה וייסרבו – את נכונותם להעיד באמצעות היוועדות חזותית. רק לאחר קבלת תשובותיהם, ובהתאם לכך, תוכל המאשימה לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה. ההחלטה מדגישה את האיזון הנדרש בין הצורך בקידום ההליך המשפטי, הבטחת יעילותו, לבין שמירה קפדנית על זכויות הנאשמים, ובפרט זכותם לחקירה נגדית. היא מציבה סטנדרט חדש בנוגע לבירור מוקדם של עמדות עדים זרים, כצעד מקדמי הכרחי, במיוחד בתקופה של מגבלות בינלאומיות.