ערר 1/00

תקציר

הערעור הוא על המיזוג בין תנובה לאופקל. המערערת, פוד קלאב בע"מ, טוענת כי המיזוג יגדיל את כוח השוק של תנובה ויפגע במתחרים ובצרכנים. המערערת טוענת כי המיזוג ייצור ויעלה חסמי כניסה, יסייע לתנובה לדחוק מתחרים ויוביל ליצירת שוק אוליגופול. המשיבים טוענים כי המיזוג לא יפגע בתחרות, שכן הוא לא יגדיל את הריכוזיות בשוק ולא יעלה חסמי כניסה. עוד הם טוענים כי המיזוג יגביר את התחרות באמצעות הכנסת מוצרים חדשים והורדת מחירים. בית המשפט בוחן את הקריטריונים לפיהם יפעל המנכ"ל בעת בחינת אישור מיזוג. בית המשפט מוצא כי השוק הרלוונטי בתיק הוא שוק מוצרי העוף. בית המשפט קובע כי המיזוג אינו מעורר חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות בשוק מוצרי העוף. עוד נמצא כי המיזוג אינו פוגע בתחרות פוטנציאלית, יוצר אוליגופול או מעלה חשש לרכישת כוח שוק על ידי תנובה. בנוסף, בית המשפט דן בהיבט הקונגלומרט וקובע כי המיזוג אינו מעורר חשש לרכישת כוח שוק על ידי תנובה בשל חוזקה הקונצרני. באשר להיבט האנכי, בית המשפט קובע כי המיזוג אינו מקים או מעלה חסמי כניסה ואינו כרוך בחסימת שוק. בית המשפט דן גם בטענותיה ההתנהגותיות של המערערת, לרבות חסמי כניסה, דחיקת מתחרים וסירוב לספק חומרי גלם, ומוצא כי הן אינן מוכחות. באשר להסדרים הכובלים הנטענים, קובע בית המשפט כי אין די בראיות שהוצגו כדי להוכיח את קיומם. גם אם יוכחו ההסדרים הכובלים, בית המשפט לא ימצא קשר סיבתי בין המיזוג לבין ההסדרים. לבסוף, בית המשפט דוחה את הערעור ומורה למערערת לשלם לכל אחת מקבוצות בעלי הדין הנפרדות 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.