ת"א 33685-03-12

תקציר

פסק הדין דן בסמכות המהותית בתיק של החזקה במקרקעין ובסילוק התביעה מחמת היעדר עילת תביעה. הפסקה פותחת בהתוויית הקווים המנחים השיפוטיים לבית משפט השלום והקריטריונים לקביעת סמכות עניינית. מסקנתה היא כי המקרה הנוכחי נופל בגדר סמכותו של בית המשפט המחוזי משום שמדובר בהעברת זכויות במקרקעין. לאחר מכן עוברת הפסקה למושג דחייה על הסף ולנסיבות החריגות הנדרשות לפעולה זו, תוך הדגשת החשיבות לאפשר לתובעים את יומם בבית המשפט. הוא מסביר את המבחן לקביעת קיומה של עילת תביעה ומדגיש כי פיטורין צריכים להתרחש רק אם ברור שהתובע לא יקבל סעד, גם אם כל העובדות בתביעה מוכחות. במקרה הנוכחי, בית המשפט נוקט משנה זהירות שלא לדחות את התביעה על הסף, שכן הוא אינו משוכנע כי אין לתובעים סיכוי לקבל את הסעד המבוקש. בית המשפט מקבל את טענת התובעים כי הנתבעת הפרה את ההסכמים ולא עמדה בהתחייבויותיה. בנוסף, היא מכירה בצורך לשקול את כל היסטוריית ההסכמים בין הצדדים. משכך, דוחה בית הדין את טענות הסף של הנתבעת לדחייה על הסף וקובע כי לתביעת התובעים יש בסיס מספיק להמשך. הנתבע חויב בהוצאות התובעים בגין הבקשה, בסך 5,000 ₪. לבסוף, פסק הדין קובע את המשפט ל-21 בינואר 2013.