ת"א 10590-10-22

תקציר

**ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום בנצרת בת"א 10590-10-22 נדב נ' חדד** **מבוא** החלטה זו עוסקת בבקשה להעברת בוררת מתפקידה וכן בבקשה לבטל את הליך הבוררות כולו ולדון במחלוקות בין הצדדים בבית המשפט. בית המשפט נדרש לבחון את סמכותו להתערב בהליך בוררות, את התנאים להעברת בורר מתפקידו, ואת היחס בין הליך בוררות להליך משפטי. **הסוגיה המשפטית המרכזית** הסוגיה המרכזית הניצבת בפני בית המשפט היא האם יש להעתר לבקשת הצדדים (או אחד מהם) להביא לסיום הליך בוררות, וזאת בין אם באמצעות החלפת הבורר, ביטול ההליך כולו, או החזרתו לדיון בבית המשפט. **ניתוח משפטי ועקרונות משפטיים** 1. **סמכות בית המשפט להתערב בהליך בוררות:** * **עקרון יסוד:** דיני הבוררות מבוססים על עקרון ההסכמה והאוטונומיה של הצדדים. הליך הבוררות נועד לאפשר לצדדים לפתור את סכסוכם ללא התערבות שיפוטית, תוך בחירת בורר מוסכם עליהם. לפיכך, בית המשפט יתערב בהליכי בוררות רק במקרים חריגים ובהתאם לחוק. * **חוק הבוררות:** החוק המרכזי המסדיר את הנושא הוא חוק הבוררות, תשכ"ח-1968. בית המשפט מצטט במפורש את סעיף 12(ב) לחוק, המעניק לו שיקול דעת להחליט שהסכסוך לא יידון בבוררות "אם ראה טעם מיוחד לכך", אך זאת רק לאחר שהעביר בורר מתפקידו. * **הבחנה בין ביטול הליך לבין החלפת בורר:** בית המשפט מדגיש כי בבקשה שלפניו, אין כל הפנייה להוראת דין ספציפית המאפשרת לו לבטל את עצם הליך הבוררות, במיוחד כאשר טרם ניתן פסק בוררות סופי. הדרך החוקית להתערבות היא דרך סעיף 12(ב) הנ"ל, אשר מתנה את האפשרות לבטל את הליך הבוררות בהעברת בורר מתפקידו. 2. **העברת בורר מתפקידו:** * **עילת אי-אמון:** סעיף 11(1) לחוק הבוררות מאפשר העברת בורר מתפקידו מקום בו "נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים". עילה זו נגזרת מסעיף 30 לחוק, המחייב את הבורר לנהוג בנאמנות כלפי בעלי הדין. * **מבחן אובייקטיבי:** הפסיקה קובעת כי המבחן לאי-אמון הוא **אובייקטיבי** ולא סובייקטיבי. אין די בתחושתו האישית של אחד הצדדים, אלא יש להוכיח באופן ממשי ואובייקטיבי כי קיימת עילה מוצדקת לאי-אמון. * **צעד דרסטי:** בית המשפט מדגיש כי העברת בורר מתפקידו היא צעד דרסטי, העומד בסתירה למגמת הבוררות. הוא ינקט רק "במקרים קיצוניים" ועל פי "ראיות ממשיות ואובייקטיביות". * **שיקולים להעברה (פרופ' אוטולנגי):** * סבירות משך הזמן שחלף. * התנהגות הבורר והצדדים. * הנזק שייגרם אם תיפסק הבוררות לעומת התועלת בהמשכתה. * האם נגרם עיוות דין לצד המבקש. * שיקולי צדק. * צורך בהוכחת עובדה שניתן לומר עליה שאיבוד האמון ניתן לביסוס גם מבחינה אובייקטיבית, ולא רק חשש סתמי. 3. **הסכמת הצדדים להליך הבוררות:** * **מקור ההליך:** עקרון היסוד הוא שהליך הבוררות נובע מהסכמת הצדדים. יש צורך במפגש רצונות מלא. * **חזרה לבית המשפט:** כאשר הליך הופנה לבוררות מכוח סעיף 79ב לחוק בתי המשפט, חזרה לבית המשפט אינה לצורך בירור התביעה לגופה, אלא רק מכוח חוק הבוררות ועל פי העילות המפורטות בו. הסכמת הצדדים להליך הבוררות מחייבת אותם, אלא אם קיימת עילה חריגה. * **הסתייגות בהסכמה:** בית המשפט מציין כי המשיב, שטען כלל לא הסכים להליך, ניסה לשמור על טענותיו בעניין תוקף הבוררות נוכח מצבו הרפואי. עם זאת, בית המשפט קובע כי המשיב הסכים להליך בבית המשפט הקודם (ת.א. 35579-10-21), תוך שהוא מקבל את המלצת בית המשפט להפנות את הדיון ללשכת עורכי הדין לצורך מינוי בורר. גם אם הוא שומר על זכויותיו, הסכמה זו למינוי בורר מבטלת, לעת הזו, את טענת אי-ההסכמה הראשונית. 4. **התפטרות הבוררת ומינוי בורר חליף:** * **התפטרות:** הבוררת ביקשה להשתחרר מתפקידה בשל העדר שיתוף פעולה של הצדדים, באופן שאינו מאפשר לה למלא את תפקידה. בית המשפט קיבל את בקשתה זו, וראה בה למעשה התפטרות. * **סעיף 12(ב) לחוק הבוררות:** במקרה של העברת בורר מתפקידו (ובמקרה זה, אישור ההתפטרות נתפס כדומה לעניין לצורך הפעלת הסעיף), בית המשפט יכול, במקום למנות בורר חליף, להחליט שהסכסוך לא יידון בבוררות, אם ראה טעם מיוחד לכך. * **החלטת בית המשפט:** במקרה זה, בית המשפט **לא** ראה טעם מיוחד לבטל את הליך הבוררות כולו. הוא הורה על קבלת התפטרות הבוררת ועל מינוי בורר חליף. * **הפנייה ללשכת עורכי הדין:** בית המשפט מנחה את המבקש לפנות ליו"ר לשכת עורכי הדין – מחוז חיפה, לצורך מינוי בורר חדש. השופט מתייחס לטענת המבקש לגבי מחוז צפון ומציין כי המבקש הסכים בעבר להפנות את ההחלטה למחוז חיפה. * **סמכות הבורר החליף:** הבורר החדש רשאי לדון בכל טענות הצדדים, לרבות תוקף תניית הבוררות וסמכותו מכוחה. **חידוש משפטי (או היעדר חידוש)** ההחלטה אינה מציגה חידוש משפטי מהפכני. היא מיישמת את הדין הקיים ואת הפסיקה הענפה בנוגע לבוררות. עם זאת, היא מדגימה באופן ברור את הגישה הזהירה של בתי המשפט להתערבות בהליכי בוררות, גם כאשר יש קשיים. בית המשפט מבכר את המשך ההליך השיפוטי באמצעות בורר חליף על פני ביטול ההליך, אלא אם כן קיימים נימוקים כבדי משקל המצדיקים זאת. ההחלטה גם מדגישה את החשיבות של הסכמת הצדדים כבסיס להליך הבוררות, ואת ההשלכות המשפטיות של הסכמה זו, גם אם ניתנה תוך שמירת טענות. **סוף דבר** בית המשפט השלום בנצרת, בהתאם לחוק הבוררות והפסיקה, קיבל את התפטרות הבוררת, אך סירב לבטל את הליך הבוררות כולו. בית המשפט הורה על מינוי בורר חליף, תוך שהוא מנמק זאת בצורך לכבד את הסכמות הצדדים ולהימנע מהתערבות יתר בהליכי בוררות. ההחלטה מדגישה את עקרון כיבוד הסכמים ואת המגבלות על התערבות שיפוטית בהליכי בוררות.