ת"א 6275/04

תקציר

מינהל מקרקעי ישראל חתם בשנת 1991 על חוזה פיתוח עם חברת אזורים בנייה, המעניק להם זכויות לפיתוח חלקת אדמה בירושלים. החוזה כלל סעיף שחייב את אזורים לרשום את הבניינים המפותחים כבתים משותפים בתוך תקופה קצובה. משאזורים לא עשתה כן, שלח מינהל מקרקעי ישראל מספר מכתבי דרישה שלא נענו. בעקבות זאת הגישה ההנהלה תביעה בדרישה לרישום, מה שהוביל בסופו של דבר את אזורים להיענות לבקשה. עם זאת, עלתה סוגיית פסיקת הוצאות ושכר טרחת עורך דין. השופטת דחתה את התביעה, שכן הסעד המבוקש ניתן, אך גם הורתה לאזורים לשלם למינהל מקרקעי ישראל אגרות משפט, הפרשי הצמדה, ריבית ושכר טרחת עורך דין עד לסך של 10,000 ₪, בהתחשב בהיעדר הליכים מהותיים ובהיקף העבודה הנמוך יחסית שהשקיע בא כוח התובע. השופטת ביססה החלטה זו על כך שהתביעה חייבה את הנתבעים לעמוד בהתחייבויותיהם החוזיות, ועודדה את הצדדים להגיע לפשרות או להיענות לסעד המבוקש ללא התדיינות משפטית נרחבת. בנוסף, ציינה השופטת את האיחור של התובעת בדרישת הרישום ואת היקף העבודה המינימלי שהשקיע בא כוח התובעת. עוד צוין בפסק הדין חוסר התחייבות מצד צד שלישי, יוסף טוסיה-כהן, שרכש קוטג' בפרויקט, לרשום את הבית המשותף. לבסוף בוטלה ההודעה לצד השלישי, והמזכירות הופנתה לשלוח העתק מפסק הדין לצדדים.