ק"פ 44316-11-19

תקציר

הכרעת הדין דנה ביישומו של סעיף 74 לתקשי"ר, שעניינו זכותו של נאשם לעיין בחומרי חקירה הקשורים להאשמותיו. בית המשפט מכיר בחשיבותה של זכות זו, ומדגיש כי היא ערובה יסודית להליך הוגן. יש לפרש את חומרי החקירה, כפי שהוגדרו בפסיקה קודמת, באופן מרחיב כדי למקסם את פוטנציאל ההגנה של הנאשם. עם זאת, בית המשפט גם מזהיר מפני הרחבת ההגדרה ללא הגבלת זמן, ומונע מסע דיג לא ממוקד אחר חומרים. הכרעת הדין מפרטת את שיקול הדעת המופעל על ידי בית המשפט בבואו לאזן בין האינטרס של הנאשם להגן על עצמו לבין זכויותיהם של עדים שפרטיהם מבוקשים. בית המשפט שוקל את הרלוונטיות והערך הראייתי של החומר המבוקש אל מול זכויותיהם החוקתיות של העדים. באשר לבקשות הספציפיות של הנתבעים, החלטות בית המשפט משתנות. הסכמת התביעה לספק לנאשמים גישה לתצהיר המתלונן ולעדותו של עד נוסף מייתרת את הבקשה. בית המשפט פוסק לטובת הנאשמים גם בבקשתם לקבל את יומנו של שר הביטחון, ומורה על המצאת העתק בר-עיון. מנגד, בית המשפט דוחה את בקשות הנאשמים לקבל חומרים הנוגעים לבניה של המתלוננת, תיקי התיק הישנים של קובל על "חברות קש", חומרים מתיק תקיפת קטין, פרטים על אכיפה בררנית וחומרי עתירה. בית המשפט מצדיק סירוב זה בחוסר רלוונטיות לאישומים הנוכחיים, בהיעדר הצדקה ובצורך להגן על פרטיותם וזכויותיהם של האנשים המעורבים. בסופו של דבר, פסק הדין מדגיש כי החומרים המבוקשים, מלבד שני הסעיפים הראשונים, אינם מהווים חומרי חקירה כהגדרתם בחוק. בית המשפט מגיע למסקנה כי אין מקום להורות על העברת מסמכים אלה ודוחה את בקשת הנאשמים, ומתיר רק את העברת חומרי החקירה, רשימת חומרי החקירה ותצהיר המתלונן. ההחלטה מתקבלת בנוכחות שני הצדדים, עם זכות ערעור כדין.