ת"א 320-02-20

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה, תבע פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנושא היחיד שהיה במחלוקת היה היקף נזקיה. בית המשפט הכיר בתביעותיה לנכות תפקודית, הפסדי שכר בעבר ובעתיד, עזרה מהזולת בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות וכאב וסבל, וחישב את סך הנזק ל-267,070 שקל. סכום זה מביא בחשבון את נכותה הרפואית בשיעור של 14.5%, גילה וניכויי קצבאות שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי בסך 74,044 ₪. השופט פסק לתובע 267,070 ₪ בתוספת שכר טרחת עורך דין, והורה לנתבע לשלם סכום זה בתוך 30 יום. בקשותיו של התובע להוצאות נוספות נדחו. במרכז פסק הדין עמד העיקרון לפיו נכות תפקודית נקבעת על פי נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה, בהתחשב באופי הפגיעה, השפעתה על מקצועה של התובעת, גילה וכישוריה. הימנעותה של התובעת מלהביא ראיות רלוונטיות – בעיקר בכל הנוגע לתביעותיה להפסדי שכר והוצאות רפואיות – פעלה לרעתה, בעוד שהתרשמותה כאישה שאפתנית ובעלת פוטנציאל השתכרות גבוה השפיעה אף היא על פסק הדין.