ע"א 50/76
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין הנדון עוסק במחלוקת על סיווגה של דירה כ"דירה יחידה" לפי חוק מס שבח מקרקעין, וליתר דיוק, האם היא זכאית לפטור ממס שבח בעת מכירתה. הדירה המדוברת הורישה למערערים על ידי סבתם, והמחלוקת המרכזית היא האם ניתן לראות בה בית מגורים עיקרי, שכן הבעלים או קרוב משפחתם לא התגוררו בה במשך רוב ימות השנה. בית המשפט העליון קבע כי יש לפרש את המונח "רוב השנה" כמשמעו בית מגורים עיקרי אמיתי, ודירה פנויה למעלה משנה לפני מכירתה אינה עומדת בקריטריון זה. במקרה זה, מאחר שהבעלים וקרוביהם לא התגוררו בדירה במשך רוב ימות השנה, לא ניתן לסווגה כדירה אחת, והפטור ממס שבח אינו חל. בנוסף, בית המשפט הכיר בכוונת המחוקק העומדת מאחורי הפטור, שהיא להקל על שינוי מקום מגורים מבלי לשאת בנטל מס, אך פרשנותו המילולית של החוק אינה תומכת בכך כתנאי. השופט ויתקון, בהסכמתו עם פסק הדין, הדגיש כי תחולת הפטור אינה מותנית בשימוש בתמורת המכירה למגורים חדשים. ההחלטה מחזקת פרשנות מחמירה של החוק, דוחה את הערעור ומטילה הוצאות על המערערים, תוך הכרה בצורך בבירור חקיקתי בסוגיה מורכבת זו.
חקיקה מקושרת
ע"א 50/76 בו דזידריוס מילר נ' מנהל מס שבח מקרקעין, עליון (31.1.1977)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.