גמ"ר 2200-11-13

תקציר

הנאשם, שהיה קטין על סף בגרות באותה עת, הורשע בגרימת מוות ברשלנות כתוצאה מנהיגה רשלנית שגרמה למותה של נערה בת 16. בפני השופט עמד האתגר לקבוע עונש הולם המאזן בין שיקולים שונים. בעוד החוק מחייב מתן משקל לעקרונות הענישה המפורטים בתיקון מס' 113 לחוק העונשין, המדגיש את ההלימה בין חומרת המעשה, מידת האשמה והעונש, מיעוטו של הנאשם מחייב את השופט להתחשב גם בשיקולים הספציפיים לגזירת דינם של קטינים. אלה כוללים את גילו של הנאשם, קבלת אחריות וחרטה, עברו הפלילי, סיכויי השיקום וחומרת המעשה. השופט דן בהרחבה בנסיבות העבירה, ברמת הרשלנות הגבוהה שהפגין הנאשם ובתוצאות ההרסניות של התאונה. בהתחשב בגילו של הנאשם, באי קבלת אחריות, בהיעדר חרטה ובחומרת העבירה, מחליט השופט לייחס משקל משמעותי לעקרונות תיקון מס' 113. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם שמונה חודשי מאסר בפועל, שלוש שנות מאסר על תנאי, שמונה שנות פסילה לנהיגה, שישה חודשי פסילה על תנאי, פיצוי בסך 40 אלף שקל למשפחת המנוח וקנס בסך 5,000 ₪. השופט מעכב את ביצוע גזר הדין עד ל-1 במאי 2015, ומטיל על הנאשם תנאים נוספים, בהם הפקדת דרכונו ורישיון הנהיגה שלו ומתן התחייבות עצמית וערבות צד ג'.