פש"ר 1617/01

תקציר

מדובר בשתי בקשות הנוגעות לעיזבונו של יהודה קאליש ז"ל, שהתאבד. הבקשה הראשונה שהגיש נאמן העיזבון מבקשת לבטל את המענקים שהעניק קליש לאשתו השלישית, רחל, טרם מותו, לרבות כל תכולת ביתם המשותף ואוסף אמנות. הנאמן טוען כי מענקים אלה ניתנו כדי להונות נושים ויש לבטלם לפי פקודת פשיטת הרגל. הבקשה השנייה מבקשת להשיב כספים שהעביר קליש לחשבונותיהן של אשתו ובתו זמן קצר לפני מותו, שלטענת האלמנה שימשו להוצאות מחיה ולפירעון מלווים "בשוק האפור". בית המשפט מצא כי הסכם הממון שהעביר את אוסף היצירות לרחל אכן היה מענק שנועד להונות נושים ולכן ביטל מחצית מהתניות בהסכם והעביר אותן לנאמן. המחצית השנייה של האוסף, שנרכש לפני נישואי בני הזוג, תישאר אצל רחל. בית המשפט גם הורה לרחל להשיב לעיזבון 750 אלף שקל, שכן גם הכספים שהועברו לחשבונות שלה ושל בתה נחשבו למענקים. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שחלק מהכספים הללו שימשו להוצאות הכרחיות וגילה סלחנות בכך שלא דרש את מלוא הסכום. כמו כן חויבה האלמנה לשלם את הוצאותיו המשפטיות של הנאמן. החלטה זו נועדה לאזן בין זכויות הנושים, האלמנה והעיזבון, בהתחשב בנסיבות הספציפיות של המקרה, הדינים החלים והראיות הקיימות.