ת"א 33676-06-17

תקציר

התובעים, שהם רוכשי דירה, התקשרו עם הנתבע בהסכם מכר. ההסכם כלל תנאים לתיקון פגמים לפי החוק הישראלי. התובעים גילו פגמים אסתטיים בדמות כתמים על ריצוף דירתם החדשה. הם דיווחו על כך לנתבעת מספר פעמים במהלך תקופת הבדיקה וביקשו להחליף את הריצוף. הנתבעת יצרה קשר עם הספקית שלהם, אלוני, אשר סיפקה אריחים פגומים לריצוף הדירה. אלוני הציעה פתרונות לא מספקים, לרבות הדבקת אריחים חדשים על פני הקיימים, דבר שהתובעים סירבו לו באופן סביר שכן הדבר ישפיע לרעה על הפונקציונליות והמראה של דירתם. בית המשפט הסכים עם עמדת התובעים וקבע כי הם נתנו לנתבעת שהות מספקת לתקן את הסוגיה וכי סירובם לפתרונות המוצעים היה מוצדק. מומחה בית המשפט אישר כי ליקוי הריצוף היווה פגם אסתטי ותמך בטענת התובעים כי יש להחליף את כל הריצוף, שכן כל פתרון אחר יהיה נחות ולא מתאים לדירה חדשה. חוות הדעת של המומחה הייתה אובייקטיבית וסבירה, ובית המשפט אימץ אותה. השופט קבע כי הנתבעת אחראית כלפי התובעים בגין ליקויי הבנייה בדירה והורה להם לפצות את התובעים בעלות החלפת הריצוף, לרבות פיקוח הנדסי ופינוי דירה במהלך תיקונים, בסך 73,165 שקל, לצד 12,000 ₪ בגין עוגמת נפש. כמו כן, בית המשפט הטיל על אלוני את האחריות לשיפוי הנתבעת בגין ההוצאות שנפסקו לתובעים, שכן הפגם נבע מהאריחים הפגומים שסופקו על ידי אלוני. בנוסף, הוצאות הנתבעת, לרבות שכ"ט עורך דין, חויבו על ידי אלוני בסך של 21,028 ₪. הן לנתבע והן לאלוני ניתנו 30 יום לשלם לתובעים את הסכומים הנקובים בפסק הדין. תביעת התובעים כנגד הנתבעת והודעתו של הנתבע לאלוני התקבלו.