סע"ש 4426-12-20

תקציר

בית המשפט שקל בכובד ראש את הטיעונים שהציגו הצדדים ואת המסמכים הרלוונטיים. בית המשפט הדגיש את חומרת הסילוק על הסף, הפועל כאמצעי מחמיר למניעת דחיית תביעות ראויות בטרם עת. בהתאם לכך, בית הדין נוקט איפוק במתן פיטורים על הסף, במיוחד בתיקי עבודה. סמכותו המהותית של בית הדין לעבודה מוגדרת בחוק בית הדין לעבודה, המקנה לו סמכות לדון בתביעות בין עובדים למעסיקים הנובעות מיחסי עבודה. בית המשפט הבהיר את המבחן התלת-שלבי לקביעת סמכות השיפוט המהותית: זהות הצדדים, עילת התביעה ונימוקי התביעה. במקרה הנוכחי, אין מחלוקת בדבר קיומם של יחסי עובד-מעביד בתקופת החוזה. השאלה המרכזית היא האם ההסכם לחלוקת רווחים הוא חלק מחוזה העבודה או הסכם נפרד. בית המשפט קבע כי סוגיה זו מחייבת חקירה מלאה ולא ניתן להכריע בה באופן ראשוני. כמו כן, בית הדין הדגיש כי הסכמי עבודה עשויים לכלול הוראות לפיצוי לאחר פיטורים, לרבות הקצאת מניות, בהתאם לכוונת הצדדים המתבררת מהנסיבות. כך, הטענה כי ההסכמה לחלוקת רווחים מקורה בהסכם במהלך ההעסקה מתבררת בצורה הטובה ביותר באמצעות דיון לגופו של עניין, המצוי בסמכותו של בית הדין לעבודה. עוד ציין בית הדין כי מאחר שההתקשרות נוצרה בתקופת ההעסקה והייתה קשורה לעבודתו של התובע, היסוד הדומיננטי מצביע על יחסי עבודה. אשר על כן, הבקשה לסילוק על הסף נדחית, והנתבעים נדרשים לשלם את הוצאות התובע. התיק יעבור כעת לשלב ההוכחות.