תלה"מ 454-03-20

תקציר

פסק דין זה מתווה פסיקה מקיפה בסכסוך כספי מורכב בין בני זוג גרושים עם ילדים, תוך התעמקות בתביעותיהם הכספיות השונות ומתן הכרעה מדוקדקת. האישה, המשמשת כהורה המשמורן על ילדיהם הקטינים, תובעת תשלומי מזונות מבעלה לשעבר, בנימוק של הכנסותיו הנסתרות ומזונות שלא שולמו. לטענתה, הוא רושם במרמה את נכסיו על שם אחרים, לרבות ילדיו הבגירים מנישואים קודמים, ודורש סכום מזונות גבוה יותר. בינתיים, האיש טוען למצוקה כלכלית, וטוען כי הוא בקושי מגרד בעזרת בתו ומתגורר בקרוואן. הוא גם תובע נכות ומסתמך על קצבאות הביטוח הלאומי. פסק הדין מנתח בקפדנות את יכולותיהם הכלכליות של שני ההורים. החוק קובע את כושר ההשתכרות של האישה בשכר המינימום הנוכחי, העומד על 5,300 שקל, תוך הכרה בכך שהיא מתגוררת ללא שכר דירה בדירה בבעלות גרושתו של הגבר. באשר להכנסתו של האיש, השופט מביע ספקנות לגבי נכותו הנטענת והסתמכותו על כיסא גלגלים, ומציין כי ראיות מצולמות סותרות את דבריו. בית המשפט מעריך את הכנסתו החודשית בפועל בכ-9,000 שקל ממקורות שונים, לרבות קצבאות ביטוח לאומי והכנסות משכר דירה, ועוד כ-2,500 שקל מהכנסות פוטנציאליות מעבודה. פסק הדין בוחן בקפידה את התנהלותו הכלכלית של הגבר, ומציין את נטייתו לרשום את נכסיו על שם אחרים, לרבות קרוואן ובית בו מתגוררים האישה והקטינים. השופט מגיע למסקנה כי הבית שייך לגבר והועבר לגרושתו ולבנו במרמה. בית המשפט מתייחס גם לחובותיו של האיש בהוצאה לפועל, ומציין כי רובם נובעים ממזונותיו שלא שולמו. על סמך הערכות אלה קובע בית המשפט כי על הגבר לשלם 1,400 שקל כמזונות עבור כל אחד מילדיו הקטינים, ובסך הכל 4,200 שקל בחודש. סכום זה צמוד למדד המחירים לצרכן וישולם עד הגיעם של הילדים לגיל 18 או עד לסיום התיכון, המאוחר מביניהם. כמו כן, הגבר מחויב להשתתף בשיעור של 50% עבור הוצאותיהם הרפואיות והחינוכיות החריגות של הקטינים. האישה מקבלת 5,000 ₪ כהחזר הוצאות ופסק הדין מופנה לעיון כונס הנכסים הרשמי והמוסד לביטוח לאומי. עוד נקבע בפסק הדין כי כל תגמולי הביטוח הלאומי הנוגעים לקטינים ישולמו לאם. בנוסף, השופט מורה לפרסם גרסה ערוכה של פסק הדין, תוך השמטת פרטים מזהים, כדי להבטיח אנונימיות.