תו"ח 45879-12-13

תקציר

המבקש ביקש לעכב את ביצועו של צו הריסה מנהלי שהוציא המשיב כנגד מבנה שהמבקש בנה שלא כדין. המבקש טען כי יש לדחות את הריסת הבניין משום שהשטח בו נמצא הבניין צפוי לקבל היתר בתקופה הקרובה, וטען כי התנהלות המשיב כלפיו הייתה מפלה ביחס לבעלי בניינים סמוכים, וכי יש לבטל את עקרון סופיות הדיון מאחר שהמבקש שכר עורך דין חדש. עוד טען המבקש כי אינו מבין את ההשלכות של ההסכמה הקודמת שניתנה על ידי בא כוחו הקודם להריסת המבנה. בית המשפט קבע, כי המבקש לא הוכיח את קיומה של זכות בנכס, ואף לא הוכיח את טענות האפליה. בית המשפט הדגיש כי צווי הריסה מנהליים נועדו לתת מענה מיידי לבנייה בלתי חוקית, ולכן יש לבצעם במועד. גם טענת המבקש בדבר האופק התכנוני נדחתה, שכן היתר הבנייה לא היה בהישג יד והתנהלות המבקש לאורך כל ההליך נמצאה כניסיון לעכב את הבלתי נמנע. בית המשפט הוסיף וקבע כי לא ניתן להתעלם מעקרון סופיות הדיון, וטענת המבקש כי לא הבין את ההסכם הקודם לוקה בחסר. לבסוף, מצא בית המשפט כי המבקש ניצל לרעה את ההליך המשפטי בכך ששינה את טענותיו ובקשותיו לאורך ההליך. משכך, הבקשה נדחתה, והמבקש חויב בהוצאות המשיב.