פש"ר 45785-02-11

תקציר

התיק סובב סביב בקשת נאמן פשיטת רגל לבטל מענק שהעניק חייב לגרושתו, והעביר את זכויותיו בנכס מקרקעין הממוקם בגילון. לחילופין, ביקש הנאמן לקבוע כי ההעברה מהווה העדפת נושה אסורה. החייב וגרושתו חתמו על הסכם גירושין, שאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה, שכלל העברת זכויות החייב בנכס לגרושה, כנגד הפחתת תשלומי מזונות עבור ילדיהם הקטינים וויתורים נוספים שעשתה האישה. הנאמן טען כי יש לבטל את המענק שכן הוא נעשה בתוך שנתיים מפשיטת הרגל של החייב וללא תמורה בעלת ערך, דבר הפוגע בכושר הפירעון של החייב. גרושתו טענה כי ההעברה הייתה חלק מהסכם גירושין אמיתי ונפלה תחת החריג של מענקים לטובת קונה בתום לב תמורת תמורה יקרת ערך. בית המשפט פסק לטובת הנאמן וקבע כי העברת הזכויות מהווה הענקה כמשמעותה בפקודת פשיטת הרגל. נקבע כי גרושתו ידעה על קשייו הכלכליים של החייב, ובכך לא עמדה בדרישת תום הלב. יתר על כן, בית המשפט מצא כי השיקולים שסיפקה האישה לשעבר לא היו שיקולים בעלי ערך. מאחר שהנכס כבר נמכר, בית המשפט הורה לגרושתו לפצות את עיזבון פשיטת הרגל במחצית משווי זכויותיו של החייב בנכס בעת הסכם הגירושין, לאחר שמינה שמאי מקרקעין שיעריך את השווי האמור, בניכוי מחצית מיתרת המשכנתא ו-70,000 ₪ למזונות ילדים. בית המשפט פסק גם על סכומים שונים אחרים שביקשה גרושתו לנכות, והתיר רק את תשלומי המשכנתא ואת מזונות הילדים המוסכמים משווי חלקו של החייב. ההחלטה הדגישה את הצורך להשיב את עיזבון פשיטת הרגל למצבו הקודם, ומכאן ששווי הנכס הוערך בעת מתן המענק.