ת"א 4761/06

תקציר

בפסק דין זה נדרש בית המשפט להכריע האם פציעתו של התובע נגרמה כתוצאה מ"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. התובע, נהג מיכלית דלק, טען כי נפל מסולם בעת בדיקה וסגירה של תאי מיכל הדלק ברכבו לאחר פריקת סולר, לקראת נסיעה חזרה לחיפה. השאלה המרכזית הייתה האם אירוע זה מהווה "תאונת דרכים" על פי החוק, אשר יקבע את השלכות האחריות והפיצוי. השופטת בחנה בקפידה את העובדות ומצאה כי גרסתה של התובעת עקבית ואמינה. היא קיבלה את גרסתו לאירועים, והגיעה למסקנה כי מעשיו היו חלק בלתי נפרד מ"השימוש ברכב" ושירתו מטרה תחבורתית. באופן ספציפי, סגירת תאי הדלק לאחר הפריקה הייתה הכרחית לנסיעה בטוחה בכבישים ונפלה בגדר "שימוש ברכב" כהגדרתו בחוקים ובתקנות הרלוונטיים. מעשה זה נבדל מהסריקה הביטחונית שנדונה בפסק דין של בית המשפט העליון (אגד נ' ינטל), שקדמה למסע ולא הייתה קשורה אליו ישירות. השופט הדגיש כי הבחנה בין פעולות שונות הקשורות לשימוש ברכב עלולה להוביל להבחנות בלתי הגיוניות ובלתי נסבלות. היא הדגישה את המטרה התחבורתית של סגירת תאי הדלק, שמטרתה להפחית את סיכוני הבטיחות בדרכים הקשורים לחומרים דליקים. בניגוד למקרה ינטל, השופט ציין כי אופי ייעודה של המכלית פירושו שנסיעה עם תאי דלק פתוחים מהווה סיכון תחבורתי מוחשי. לפיכך, היא קבעה כי האירוע נחשב לתאונת דרכים לפי חוק הפיצויים. כתוצאה מכך, השופט קבע כי הנתבע אחראי לנזקי התובע, והורה לתובע להודיע אם בכוונתו לתבוע בגין תאונה שנייה המוזכרת בתביעה. ההחלטה גם קבעה מועד אחרון של 30 יום להודעה זו והזכירה אפשרות לדיונים נוספים או לחישובי נזקים. בנוסף, השופטת בחרה שלא לפסוק הוצאות בשל המחלוקת המשפטית על האחריות והורתה למזכירות להעביר העתקים מההחלטה לשני הצדדים. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של הצדדים המעורבים ומיום 4.2.2008.