ע"פ 4215/21

תקציר

ערכאת הערעור החליטה להחמיר בעונשם של שני מערערים שהורשעו במספר עבירות מין. בית המשפט מצא כי גזרי הדין שנגזרו על בית המשפט המחוזי אינם משקפים כראוי את חומרתן הקיצונית של העבירות, שכללו אונס, מעשה מגונה ואיומים על חייה של קורבן חסר ישע. אופיין של עבירות אלה, שבוצעו יחד על ידי המערערים, והפגיעה המשמעותית שנגרמה לקורבן, מצדיקים עונש חמור בהרבה מזה שהוטל במקור. בית המשפט הדגיש את האופי הדה-הומניזציה של עבירות מין, במיוחד כאשר הן מבוצעות על ידי תוקפים מרובים כלפי קורבן פגיע, ואת הצורך בהעברת מסר ענישה ברור וחד משמעי. העונשים שהוטלו על ידי בית המשפט המחוזי, 12 שנים למערער 1 ו-10 שנים למערער 2, נחשבו בלתי מספקים, ובית המשפט לערעורים החליט להחמירם ל-14 שנים למערער 1 ול-12 שנים למערער 2, בנוסף לעונשים נלווים נוספים. פסק הדין מביא בחשבון גם את נסיבותיהם הפרטניות של המערערים, כאשר הרשעתו הקודמת של המערער 1 וחוסר האמפתיה מהווים גורמים מחמירים, ואילו המערער 2 מקבל עונש קל מעט יותר בשל היעדר עבר פלילי. ההחלטה נועדה להעביר מסר חזק של גמול והרתעה ביחס לפשעים נתעבים כאלה.