ה"פ 1840/09

תקציר

המחלוקת בין מרתון לאינפיניטי נסובה סביב פרשנות נספח 1.1 להסכם בעלי מניות, ובפרט מספר המניות הרשומות בו הקובע את היקף זכויות העדפת הפירוק של אינפיניטי במסגרת עסקה מסחרית מורכבת. אינפיניטי טענה כי המספר שנרשם בנספח (1,748,058 מניות) נבע מטעות סופר, וכי המספר הנכון צריך להיות 3,126,002 מניות. בית המשפט קבע כי אינפיניטי הצליחה להוכיח כי המספר הנקוב בנספח אינו משקף את הסכמת הצדדים, וכי המספר הנכון הוא אכן 3,126,002 מניות. מסקנה זו התבססה על ניתוח מקיף של לשון ההסכם ונספחיו, הנסיבות שהובילו לכריתתו ועדויות הצדדים למשא ומתן. הוראותיו הברורות והחד-משמעיות של ההסכם, ובראשן סעיף 4.3.2, הצביעו על כך שאינפיניטי זכאית להעדפת פירוק בגין כל אחת ממניות E המומרות שלה שנמכרו בשלב השני של העסקה. הדבר ניכר גם מנספח 1.1 עצמו, ומראיות חיצוניות אחרות, כגון טיוטות ומסמכים שהוחלפו בין הצדדים במהלך המשא ומתן. נמצא כי המספר שנרשם בנספח אינו עולה בקנה אחד עם הוראות ההסכם, ואינו מייצג את מספר המניות שהיו למכירה בשלב השני של העסקה. מדובר בנתון חסר משמעות, המייצג את ההפרש בין סך המניות הרגילות כתוצאה מההמרה לבין סך מניות E שיומרו, שהפך ללא רלוונטי לאחר ההמרה והמכירה של 51% ממניות החברה. בית המשפט הדגיש כי פרשנות ההסכם אינה צריכה להתבסס על נתון מספרי בודד בנספח, אלא על לשון ההסכם בכללותו, במיוחד כאשר המספר שנרשם אינו תואם את הוראותיו. זאת ועוד, הראיות הנסיבתיות הצביעו בבירור על כך שהמספר שנרשם בנספח נבע מטעות, שכן הוא לא שיקף את כוונת הצדדים. איש מהעדים לא ידע להסביר כיצד נקבע המספר המדובר, בעוד רישומי המשא ומתן וטיוטות ההסכם תמכו בגרסתה של אינפיניטי. יש לציין כי מנהלי המשא ומתן המרכזיים מטעם מרתון ואינפיניטי, כמו גם סמנכ"ל הכספים לשעבר של מרתון, העידו כי הכוונה הייתה להעניק לאינפיניטי העדפת פירוק בגין כל מניות ה-E המומרות שלה שנמכרו בשלב השני. עדויותיהם נמצאו אמינות, ואילו הראיות שהציג מרתון, לרבות עדותו של בעל עניין, היו מעורפלות, לא עקביות וחסרות תוכן. בסופו של דבר, בית המשפט הגיע למסקנה כי תביעתה של מרתון מהווה הפרה של חובת תום הלב בביצוע חוזה. היא הורתה על תיקון נספח 1.1 להסכם בעלי המניות, בהתאם לסעיף 16 לחוק החוזים, כך שישקף את המספר הנכון של 3,126,002 מניות. הנאמן הונחה לחלק את התמורה ממימוש אופציית ה-put על פי חישובה של אינפיניטי, ומרתון חויבה לשלם לאינפיניטי 30 אלף שקל הוצאות משפט ו-150 אלף שקל שכר טרחת עורך דין.