ת"א 32905-01-17

תקציר

המבקשים, שהיוו קבוצת רכישה, התקשרו עם המשיבה בהסכם בניה לבניית דירות. המבקשים ביקשו להטיל עיקול על נכסי המשיב עד לסכום של 9,841,635 ₪, בטענה כי האחרון הפר את הסכם הבנייה בכך שאיחר משמעותית את מסירת הדירות, ומשכך הם זכאים לפיצויים. בית המשפט העניק עיקול זמני לעשרה מחזיקים הכפופים בערבויות, והגביל את הסכום ל-8,891,633 שקל. לאחר מכן עתרו המבקשים לביטול העיקול, לה התנגד המשיב. בית המשפט בחן את הבקשה במסגרת הנורמטיבית הרלוונטית, בהתחשב בשיקולים כגון קיומה של עילת תביעה, תום לב ומאזן הנוחות. נמצא כי המבקשים, למרות היותם חלק מקבוצת רכישה, אינם יזמים ויכולים לתבוע פיצויים. המשיב לא הציג ייפוי כוח בלתי חוזר לבניין ד', ולא ניתן היה להצדיק את העיכוב במסירה. באשר לגובה הפיצוי, ציין בית המשפט כי הוא מוסכם חוזית ואין להקל בו ראש. ידם של המבקשים הייתה על העליונה גם בהיבט זה. בית המשפט לא מצא חוסר תום לב או שיהוי מוגזם בהגשת הבקשה וקיבל את הטענה כי התארגנות קבוצה של 63 אנשים לקחה זמן. מצבו הכלכלי של המשיב, אף שהשתפר, לא הצדיק הימנעות מעיקול. בית המשפט הגיע למסקנה כי הבקשה להטלת עיקול מוצדקת והותיר על כנו את העיקול הזמני, תוך הבטחת ביטחונה של התביעה עד לבירור זכאותם של המבקשים לפיצויים.