ת"פ 30796-04-14

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לשבעה אישומים של ביזיון בית המשפט שהוגשו נגד נאשם שהשמיע אמירות בוטות כלפי מושבעים שונים במסמכי בית המשפט שהגיש בתיקים שהתנהלו בבית המשפט המחוזי בתל אביב בין השנים 2011 ל-2013. הנאשם טען כי אין במעשיו כוונה לפגוע במעמדם של השופטים ולכן אין יסוד נפשי להוכחת ביזיון בית המשפט, כי קיימת הגנה מפני צדק בשל אכיפה בררנית, וכי עניינו נופל בגדר זוטות. הפרקליטות, לעומת זאת, טענה כי אשמתו של הנאשם הוכחה מעבר לספק סביר, וכי דבריו נועדו לפגוע במעמד השופטים ולא היו ביקורת כנה או אדיבה, כפי שטען הנאשם. בית המשפט קיבל את טענות התביעה, וקבע כי כוונת הנאשם הייתה לפגוע במעמד השופטים וכי מעשיו לא היוו ביקורת אלא השמצות פוגעניות הנוגדות את הלגיטימיות של השופטים והרשות השופטת. היסוד הנפשי של כוונה לפגוע נמצא קיים מעבר לספק סביר. בית המשפט דחה גם את טענות הנאשם בדבר החלת הגנת הזוטות והאכיפה הבררנית, וציין כי מעשיו של הנאשם מאיימים על תפקוד מערכת המשפט ואינם טריוויאליים. זאת ועוד, טענת הנאשם לאכיפה בררנית לא הוכחה, שכן הנאשם לא הוכיח הבחנה פסולה בביצוע העבירה או שיקולים זרים כלשהם. כתוצאה מכך, הרשיע בית המשפט את הנאשם בכל שבעת סעיפי האישום של ביזיון בית המשפט.