עמ"נ 106/09

תקציר

בעל נכס בתל אביב ערער על החלטת עיריית תל אביב-יפו להגדיל את הארנונה על נכסיו, בעקבות סקר שנערך בשנת 2006 ומצא כי שטח הנכס שלו גדול מכפי שחשבו עד כה. השטח שבמחלוקת, הממוקם בקומה ה-15 של הבניין, סווג על ידי העירייה כ"מרפסת", ולכן חייב במס. הבעלים טען כי השטח מהווה "גג פתוח" שאין לחייבו בארנונה. הבעלים העלה מספר טענות, ובהן כי העירייה לא הציגה תשתית עובדתית לטענתה, כי השטח לא נוצל וכי לא הוכח כי השטח הוגדר כגג בלבד. עוד טען הבעלים כי דרישת העירייה לתשלום אינה חוקית, כי התעריפים שנגבו אינם ראויים וכי העירייה מפלה אותו לרעה. בית המשפט קבע כי החלטת העירייה הייתה סבירה, וכי הבעלים לא הביא ראיות מספיקות לסתור את ממצאי העירייה. הצילומים והראיות הצביעו על כך שהשטח שבמחלוקת אכן היה 'מרפסת', שכן הוא היה חלק אינטגרלי מהמשרד, מרוצף, מקורה ברובו ונגיש רק מהמשרד. בית המשפט ציין כי השימוש בשטח רלוונטי, וכי די בשימוש הפוטנציאלי בו כדי לסווגו כחייב במס, גם אם אינו בשימוש כיום. גם טענת הבעלים כי אין לחייב את השטח במס משום שלא הוגדר כמרפסת בהיתרי הבנייה, שכן מההיתרים שהציגה העירייה עולה כי הבניין כלל 14 קומות, והשטח שבמחלוקת היה בקומה ה-15. לכן, ההיתרים הנוגעים לקומות אחרות לא היו רלוונטיים. בית המשפט דחה גם את טענותיו האחרות של הבעלים מטעמים שיפוטיים, והורה לבעלים לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין.