ת"פ 57618-05-17

תקציר

הנאשם הורשע בהצתה, נשיאה והובלה של אמצעי לחימה, אותם ביצע על רקע סכסוך בין שתי משפחות בשני אירועים נפרדים. באישום ההצתה, שפך הנאשם, מטעם צד שלישי שהיה מסוכסך עם הקורבן, בנזין על רכבו של הקורבן והצית אותו, תוך גרימת נזק לחלקו הקדמי של הרכב. באירוע נפרד, הוטל על הנאשם על ידי אותו אדם להטמין מטען חבלה בכניסה למספרה של בן משפחה אחר, אותו ביצע הנאשם באמצעות הובלת המטען לביתו ולאחר מכן החזרתו לשולח לאחר שהחזיק בו מספר ימים. למרות שטען כי חיבל במטען החבלה, הנאשם לא נקט בצעדים נוספים כדי למנוע את התפוצצותו הסופית במספרה. בית המשפט קבע אזורי ענישה מתאימים נפרדים לכל אישום, המשקפים את חומרת העבירות ואת נסיבות ביצוען. באישום ההצתה נקבע אזור העונש בין 20 ל-40 חודשי מאסר, ובסעיף הנשק הוא נקבע בין 12 ל-30 חודשי מאסר. בגזר דינו של הנאשם שקל בית המשפט את הודאתו, הבעת החרטה שלו ונסיבותיו האישיות, לרבות קשייו הכלכליים ומחויבויותיו המשפחתיות. עם זאת, בית המשפט התחשב גם בעברו הפלילי ובהערכה השלילית של שירות המבחן לגביו. כתוצאה מכך, נגזרו על הנאשם 32 חודשי מאסר במצטבר, ועוד 8 חודשי מאסר על תנאי למשך 40 חודשים בסך הכל, שיופעלו רק אם ישוב לבצע עבירה בתוך שלוש שנים מיום שחרורו. השופט הדגיש את חומרת שתי העבירות, ובעיקר את הסכנה הפוטנציאלית לחיי אדם, וביקש להטיל עונש מרתיע. ההחלטה הזכירה גם את זכות הערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.