בע"מ 4259/06

תקציר

פסק הדין עוסק בתיק אימוץ מורכב בו קטין בשם ל.ר., שנולד ביום 25.6.2000, הוכרז כמאומץ על ידי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון בשל חוסר יכולת של הוריו למלא את חובותיהם ההוריות, כפי שנקבע בחוק אימוץ ילדים. ההחלטה אושרה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, למרות התנגדותה של אמו של הילד, שערערה לאחר מכן לערכאה גבוהה יותר. הקטין, שנולד בהוסטל שיקומי לאסירים לשעבר, חווה חוסר יציבות משמעותי בשל הרקע הבעייתי של הוריו והשימוש בסמים, מה שגרם לעיכובים התפתחותיים. ד"ר בנימין וגנר, מומחה, המליץ על אימוץ סגור בנימוק של התנהגויות אנטי-חברתיות והתמכרות של ההורים לסמים, לצד דוחות רווחה שהצביעו על רשלנות וחוסר יציבות של ההורים. למרות ביקורת מצד בא כוחה של האם על היעדר הערכות אינטראקציה בינה לבין הקטין, בתי המשפט סברו כי הניתוח המקיף של ד"ר וגנר מספק את הניתוח המקיף של ד"ר וגנר. אבחונים פסיכודיאגנוסטיים נוספים ודוחות רווחה התיישרו עם מסקנותיו של וגנר, והדגישו את הצורך של הקטין בסביבה יציבה ללא מגע הורי. בית המשפט קבע כי האינטראקציה עם אמו הביולוגית לא תשרת את טובת הילד, ובכך דחו את הבקשה לאימוץ פתוח. הם הכירו באהבתה של האם לבנה, אך הניחו כי מעורבותה תזיק. עם זאת, בית המשפט הציע כי פקיד האימוץ עשוי לספק לאם עדכונים שנתיים על מצבו של הילד, בניכוי פרטים מזהים, כפשרה לרצונה להישאר מעודכנת לגבי גידול בנה. הערעור נדחה בסופו של דבר, ואישר את החלטת האימוץ הסגורה, בהסכמת כל השופטים היושבים בדין.