ת"פ 1056/04

תקציר

הנאשם הואשם כי איים על גרושתו, ענת אוחיון, ביום 8.1.04. טענת התביעה הסתמכה אך ורק על עדות הקורבן, אשר סותרת את הכחשת הנאשם. השופט בחן לעומק את עדותה של הקורבן ומצא ספקות לגבי אמיתות דבריה. ראשית, נמצאו פערים בין תוכן האיום לכאורה בכתב האישום לבין הודעתו של הקורבן במשטרה ועדותו בבית המשפט. שנית, גרסתה של הקורבן לגבי העיתוי והנסיבות שבהם דיווחה על האיום לא הייתה עקבית. היא טענה כי דיווחה על האיום באופן מיידי, אך הראיות הראו כי הגישה את התלונה יום לאחר האירוע, ורק לאחר שזומנה לחקירה בנוגע לתלונה שהגיש הנאשם נגדה. השופט הדגיש כי במקרים של עדות מול עדות, במיוחד בעבירת האיומים, נדרשת זהירות, והרשעה מחייבת שלא יהיה לבית המשפט ספק באשמתו של הנאשם. בשל חוסר העקביות והסתירות בעדות הקורבן, זיכה השופט את הנאשם, בנימוק של ספק סביר. פסק דין זה, מיום ט"ו בשבט תשס"ה (25.1.2005), מסתיים בהחלטת השופט לשחרר את הנאשם מאיומים.