ת"פ 46882-03-18

תקציר

הנאשם, שאיים על בת זוגו בארבע הזדמנויות שונות, ביקש לבטל את הרשעתו. האיומים שהושמעו כלפי בת זוגו כללו מסרים כמו "תסתום את הפה, למה אני הולך להעיף אותך מהבית" ו"אתה צריך להכניס את הראש שלך לאיזה קיר, ככה מפוצצים לך את הגולגולת". בית המשפט פירט את הטיעונים בעד ונגד ביטול ההרשעה. הודגש על ידי התביעה כי יש להתייחס ברצינות לעבירות אלימות במשפחה וכי האינטרס הציבורי מחייב הרשעה, למרות ההשפעות השליליות האפשריות על הקריירה והתעסוקה של הנאשם. מנגד, טענה ההגנה כי יש להתחשב בהיעדר עבר פלילי של הנאשם ובצעדים הטיפוליים שנקט. השופט קבע כי הנאשם לא עמד בתנאים הנדרשים כדי לוותר על ההרשעה. ראשית, האינטרס הציבורי לא תמך בביטול ההרשעה, שכן מדובר בעבירות חמורות המעבירות מסר ברור בדבר חומרת האלימות במשפחה. שנית, הנאשם לא הוכיח כי ייגרם לו נזק מוחשי וקונקרטי אם ההרשעה תעמוד בעינה, שכן לא הביא ראיות מספיקות לכך שהעסקתו תופסק כתוצאה ישירה מההרשעה. עוד ציינה השופטת כי הביטוי "נזק מוחשי וקונקרטי" מתייחס לנזק תעסוקתי נוכחי ולא לנזק עתידי פוטנציאלי. מאחר שהתביעה ביקשה מאסר על תנאי ולא מאסר בפועל, השופט לא הגדיר את טווח הענישה המתאים. במקום זאת, הוחלט להשאיר את ההרשעה על כנה ולהטיל עליו ארבעה חודשי מאסר על תנאי, בתנאי שהנאשם לא יבצע עבירות אלימות במשך שלוש שנים. עוד קבע השופט כי צו מבחן ושירות ציבורי הם רכיבי ענישה מיותרים במקרה זה. לשני הצדדים זכות ערעור של 45 יום.