ת"א 21607-10-20

תקציר

בית המשפט פוסק לטובת התובעים בחלקם. הנתבע נדרש למחוק את הפרסומים המקוונים המדוברים – אשר נמצאו כמהווים לשון הרע – בתוך שלושה ימים מיום קבלת פסק הדין. עם זאת, בית המשפט אינו מורה לנתבעת לפרסם התנצלות פומבית כפי שביקשו התובעים. במקום זאת, הנתבע מחויב כספית בסך 20,000 ₪, הכוללים שכר טרחת עורך דין, אגרת בית משפט ופיצויים. התובעים, בעלי עסק לא מאוגד, הצליחו לטעון כי הביקורות המקוונות של הנתבעת, שפורסמו תחת הפוסט של העסק בפייסבוק ובגוגל, גרמו להם נזק חמור. חוות הדעת המדוברות, שנמצאו כוזבות ומכפישות, פורסמו כנקמה על הליכים משפטיים קודמים בין הצדדים, בהם עמדת התובעים הייתה מועדפת. בית המשפט דחה את טענות הנתבעת כי חוות הדעת היוו ביקורת צרכנית לגיטימית וכי היא פעלה בתום לב. תחת זאת, הלשון הקשה בה נעשה שימוש, יחד עם עיתוי הפרסומים בסמוך כל כך להליך המשפטי הקודם, הצביעו על כוונה מכוונת לפגוע בעסקיהם ובשמם הטוב של התובעים. השופטת ציינה כי הנתבעת לא הביאה כל ראיה שתתמוך בטענותיה בדבר עוולות התובעים וכי תחושותיה הסובייקטיביות אינן מהוות אמת משפטית. כמו כן, בית המשפט מצא כי התנהלות הנתבעת לאורך כל ההליכים המשפטיים הקודמים מעידה על מוטיבציה לפגוע בתובעים ולא על רצון למודעות צרכנית. בסופו של דבר, התובעים חויבו במחיקת הפרסומים, בצירוף חיובים כספיים, ואילו הנתבע חויב לשאת בהוצאות המשפט.