רע"א 7276/09

תקציר

בפסק דין זה דן בית המשפט בבקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שהעניק סעד זמני למניעת עיקול משכנתא על שתי דירות בבעלות המשיבים. ראשיתו של המקרה בהסכם משנת 1996 בו נטלו המשיבים הלוואה מבנק הפועלים בע"מ, תוך שימוש בדירות כבטוחה. המשיבה מס' 1, אישה מבוגרת, וכלתה, המשיבה מס' 2, היו מעורבות, אך ההלוואה נוצלה על ידי בנה, רפאל טל, למיזם עסקי. עם הזמן צברו המשיבים חוב משמעותי, מה שגרם לבנק לבקש עיקול. ניסיונות לעכב את הפינוי לא צלחו, מה שהוביל את המשיבים להגיש תביעה שכנגד ולבקש סעד זמני. עיקרו של הערעור נעוץ בדרישות לסעד זמני: זכות לכאורה ואיזון של נוחות. על בית המשפט לשקול את הנזק הבלתי הפיך הפוטנציאלי לשוכרים אל מול ההפסדים הכספיים של הבנק עקב העיכוב בגביית החובות. מפסק הדין עולה כי מאחר שהדירות לא היו בעיקר למגורי המשיבים והושכרו, הנזק להן היה כלכלי ולא בלתי הפיך. בעוד שבית המשפט ציין ספקות לגבי התנהלות הבנק בעת גיבוש הסכם ההלוואה, הוא אישר את החזקה כי אנשים מבינים מסמכים עליהם הם חותמים. בהתחשב בגורמים אלה, מצא בית המשפט כי סיכויי ההצלחה של המשיבים בתביעתם קלושים, ופסק לטובת הבנק. בעקבות זאת בוטלה החלטת בית המשפט המחוזי ובוטלה הסעד הזמני. עם זאת, לא ניתן צו להוצאות בשל מסמכים נוספים שהציגו המבקשים במהלך הליך הערעור.