LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 4193/06

גזר הדין שלום באר שבע

📋
מספר הליך4193/06
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך27 בינואר 2008
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזבאר שבע
⚖️
סוג החלטהגזר הדין
👥
צדדיםמדינת ישראל משטרת ישראל נ' חביביאן מתן
👨‍⚖️
שופטיםד. מגד

תקציר

ניתוח מקרה זה מתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים הניכרים בהחלטת גזר הדין שניתנה. * **עסקאות טיעון וגזר דין:** המקרה ממחיש את היישום של עסקת טיעון, כאשר הנאשם הודה באשמה במספר עבירות בתמורה להמלצה לעונש מאוחד. ההסכם קבע עונש מאסר של שישה חודשי מאסר שירוצו כעבודות שירות, מאסר על תנאי ושלילת רישיון נהיגה. זה מדגיש את העיקרון המשפטי של יעילות ושיתוף פעולה במערכת המשפט הפלילי, המאפשר פתרון ללא משפט מלא. * **עבודות שירות כעונש:** החידוש העיקרי והמוקד של גזר הדין הוא הטלת עונש מאסר המשמש כעבודות שירות. זוהי גישת ענישה פרוגרסיבית שמטרתה לאזן בין ענישה לבין שיקום ותרומה חברתית. החלטת בית המשפט להטיל "30 ימי מאסר בגין עבודות שירות" וציון אופיו ומיקומו של שירות זה ("עבודות תחזוקה וסיוע, שירותים וניהול במועצה הדתית אופקים") מעידה על ענישה מובנית ומפוקחת בקהילה. * **עונש שיקומי ומאסר על תנאי:** בית המשפט שקל בכובד ראש את סיכויי השיקום של הנאשם, כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן ומעדויות המעסיק. שירות המבחן המליץ על "עונש שיקום הכולל שנת מאסר על תנאי ועונש ג' (עבודה סוציאלית)", והדגיש כי עונש מאסר עלול לשבש תהליך זה. החלטת בית המשפט להטיל תקופות משמעותיות של מאסר על תנאי (12 חודשים ו-6 חודשים בתנאים ספציפיים כנגד עבירות סמים ורכוש עתידיות) משקפת את העיקרון המשפטי של גזר דין פרטני ואת החשיבות שניתנה לסיוע בהשתלבות מחדש של נאשם בחברה. * **איזון בין האינטרס הציבורי לשיקום הפרט:** בית המשפט התמודד במפורש עם המתח שבין האינטרס הציבורי בהרתעת פשיעה והענשת עבריינים, לבין האינטרס האישי בשיקום. השופט הכיר בחומרתן ובריבוי העבירות, כולל הרשעות קודמות של בני נוער בפשעים חמורים. עם זאת, בית המשפט נתן עדיפות ל"שמירה על המשכיות אורח החיים הנורמטיבי שהנאשם מנהל כיום", מתוך הכרה בכך שאובדן עבודה ובטלה עלולים להוביל לרצידיביזם. זה מדגים חידוש משפטי בגזר הדין, שבו ראיות לשיקום אמיתי ופוטנציאל לתרומה חברתית עתידית יכולות להשפיע באופן משמעותי על החלטת בית המשפט, מעבר לשיקולים עונשיים גרידא. * **השפעת הנוער והרקע החברתי:** גילו הצעיר של הנאשם (יליד 1987) וההיסטוריה שלו של דחיקה לשוליים, כולל מעורבות מוקדמת עם אנשים מבוגרים ושימוש בסמים, היו גורמים קריטיים. התחשבות בית המשפט בהיבטים חברתיים והתפתחותיים אלה, לצד מחויבותו המופגנת של הנאשם לשיקום ולעבודה, מדגישה את העיקרון המשפטי שגזר הדין צריך לקחת בחשבון את הרקע של העבריין ואת פוטנציאל השיקום. מעורבות שירות המבחן והכללת מרכיב של "עבודה סוציאלית" בגזר הדין מדגישים עוד יותר גישה זו. * **גזר דין על תנאי:** הטלת מאסר על תנאי בתנאים ספציפיים כנגד עבירות סמים ורכוש עתידיות, הן עבירות והן עבירות, מייצגת סוג של גזר דין על תנאי. כלי משפטי זה מאפשר פיקוח והטלת השלכות אם הנאשם אינו מקפיד על הפרמטרים ההתנהגותיים שנקבעו, ומשמש כגורם מרתיע מפני פעילות עבריינית נוספת. * **תמיכת המעסיק כגורם מקל:** נוכחותו ועדותו של מעסיקו של הנאשם, ששיבח את מוסר העבודה שלו והביע דאגה מההשפעה של עונש מאסר, שיחקו תפקיד משמעותי. זה מדגיש חידוש משפטי שבו ניתן להציג מערכות תמיכה חיצוניות וראיות מוחשיות למעורבות חיובית בפעילויות לגיטימיות ולשקול אותן בחיוב במהלך גזר הדין.

חקיקה מקושרת

חוק העונשיןפקודת הסמים המסוכנים

ת"פ 4193/06 מדינת ישראל משטרת ישראל נ' חביביאן מתן, שלום (27.1.2008)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית