בג"צ 2703/18

תקציר

ארבע העתירות בפני בית המשפט עוסקות בהסדרי התפילה בכותל המערבי, השנוי במחלוקת מזה שלושים שנה. העתירות עוסקות בהיבטים שונים של הנושא, ובהם אישור עבודות פיתוח באתר קשת רובינסון (הידוע גם בשם הכותל הדרומי), והחלטת ועדת שרים לפי חוק העתיקות לאשר עבודות כאלה. שתיים מהעתירות מערערות על העבודה בקשת רובינסון, בטענה שהיא תגרום נזק בלתי הפיך לממצאים ארכיאולוגיים ייחודיים. העותרים מבקשים מבית המשפט לבטל את האישור לעבודות הפיתוח ואת ההסכם בין רשות העתיקות למשרד ראש הממשלה. עם זאת, בית המשפט מוצא כי האישור ניתן על ידי ועדת שרים סטטוטורית, וטענות העותר בדבר היעדר סמכות ופוטנציאל הפגיעה בעתיקות אינן מבוססות. בית המשפט דוחה גם את הטענה כי אין להשתמש באתר למטרות דתיות, שכן הוא משמש לתפילה מאז שנת 1999. בהתחשב בכך שפג תוקפו של היתר הבנייה במקום, בית המשפט קובע כי העתירות מוקדמות מדי ודינן להידחות. שתי העתירות האחרות מערערות על החלטת ועדת השרים וטוענות כי נפלו בה פגמים פרוצדורליים והיה עליה לכלול התייעצויות עם הרבנים הראשיים לישראל. בית המשפט מוצא כי החלטת הוועדה הייתה מוצדקת בשל דחיפות העניין, והיעדרו של שר בתהליך קבלת ההחלטות לא שלל את החלטת הרוב. כמו כן, עמדת הרבנות הראשית הייתה ידועה היטב לוועדה, ולכן ייתרו התייעצויות נוספות. השופט נ' סולברג מציין כי בעוד העתירות נדחות, הסוגיות המרכזיות סביב סדרי התפילה בכותל המערבי נותרו בלתי פתורות וממתינות לדיון בהרכב שופטים מורחב. השופטת א' ברון מסכימה עם ההמלצה לדחות את העתירות.