ע"פ 5889/11

תקציר

ערכאת הערעור דחתה את הערעור על הכרעת הדין וגזר הדין הנוגעים לתיק תקיפה אלימה. בית המשפט שב ואישר את הכלל לפיו הוא ממעט להתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, שיש לו גישה ישירה לעדים ולראיות. במקרה דנן, פירט בית משפט קמא מדוע הסתמך על עדות הזיהוי של הקורבן, חרף סתירות מסוימות, ומצא אותה אמינה ומהימנה. בית המשפט הזהיר שלא להסתמך אך ורק על התרשמותם הסובייקטיבית של עדים והדגיש את חשיבותו של מבחן אובייקטיבי לזיהוי אמין. ידיעתו של המערער על מראהו של התוקף וראיות נוספות, לרבות רישומי טלפון והודעותיו שלו, תמכו בזיהוי. למרות שההגנה העלתה חשש למחדלי חקירה, בית המשפט קבע כי אלה אינם מובילים אוטומטית לזיכוי אם קיימות ראיות מספיקות להוכחת אשמה. נוכח חומרת העבירות, מצא בית המשפט את העונש מוצדק וראוי, ודחה גם את הערעור על גזר הדין. השופט ש' ג'ובראן, השופט ח' מלצר והשופט נ' סולברג הסכימו עם ההחלטה.