עת"מ 3048/06

תקציר

הוועדה המקומית ביקשה לדחות עתירה בעילה של שיהוי וטענה כי רק לוועדה המחוזית יש סמכות לשנות ייעוד של חלקת קרקע משימוש חקלאי לשימוש בכביש. עוד טענה הוועדה כי אם נגרם לעותר נזק כלשהו עקב תכנון וסלילת כביש, הוא יכול היה לתבוע פיצויים אך לא יכול היה לחייב את הרשויות לסלול עבורו כביש גישה. בית המשפט הסכים כי לוועדה אין סמכות להורות על שינוי ייעוד הקרקע וכי טענות העותר היו צריכות לעלות בשלב התכנון. בנוסף, נמצא כי החלטת הרשויות לתעדף את בטיחות משתמשי הדרך על פני מתן גישה לקרקע המדוברת הייתה סבירה. עם זאת, בית המשפט הדגיש את חובת ההגינות והחובה של הרשויות כלפי העותר. היא הגיעה למסקנה כי אמנם אין ביכולתה להורות על סלילת כביש גישה, אך על המשיבים ליזום הליכי תכנון לסלילת הכביש ביעילות ובתוך זמן סביר. העתירה נדחתה, והותירה לעותר אפשרות לנקוט בפעולות נוספות אם המשיבים לא יפעלו בהקדם.