ע"א 52320-06-15

תקציר

הפרשה סובבת סביב הבעלות על רכב סיטרואן ברלינגו. טולי אחזקות בע"מ (המערערת) טענה כי הרכב נגנב ממנה במרמה ולא נמכר מעולם למשיבים. מנגד, טענו המשיבים כי רכשו את הרכב ממנהל המערערת, מר רמי אוחנה, אשר חתם על ייפוי כוח והעביר את הבעלות למשיב נאהד כבהא. הרכב, אף שהיה רשום על שם המשיב נאהד, היה ברשותו של המערער. המערערים הגישו בקשה לצו מניעה שיכריז על בעלות הרכב על שמם, ואילו המשיבים הגישו תביעה שכנגד למתן צו מניעה לתפיסת הרכב. בית משפט השלום בחדרה פסק לטובת המשיבים, והביא את המערער לערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בחיפה. השופטת תמר נאות-פרי, לאחר ששקלה את הראיות והטיעונים של שני הצדדים, הציעה לקבל את הערעור. היא טענה כי נטל ההוכחה צריך להיות על כתפי המשיבים, שכן הם טענו לקיומה של עסקה, דבר שהמערערת הכחישה. יתר על כן, גם אם נטל ההוכחה היה על המערער, הרי שהצליחו להרים אותו. בנוסף, מצאה השופטת נאות-פרי את גרסת המערער סבירה יותר מזו של המשיבים, גם במאזן ההסתברות האזרחי. לפיכך, הציעה להורות על קבלת בקשת המערערת ולדחות את טענת המשיבים, לצד חיוב המשיבים בהוצאות בסך 7,500 ₪. השופטות יעל וילנר וריווי למלסטריך-לטר הסכימו עם החלטתה של השופטת נאות-פרי.