ע"ע 1487/04

תקציר

פסק הדין קיבל את ערעור הנציבה על החלטת בית הדין האזורי, והחזיר על כנו את השעייתו של המשיב, מורה שהואשם בעבירות משמעת חמורות. המשיבה הואשמה בהגשת עבודה אקדמית במרמה במהלך לימודיה, עבירה חמורה, במיוחד כלפי אשת חינוך. חוק שירות המדינה (משמעת) מתיר השעיה אם נפתחה תלונה או חקירה פלילית. סמכות שיקול הדעת הרחבה להשעיה הופעלה כדין על ידי הנציב, אשר פעל בהתאם להליך הוגן והתייעץ עם הרשויות הרלוונטיות. בית המשפט הדגיש כי השעיה מגנה על טוהר המידות ואמון הציבור, ואינה משמשת כעונש אלא כאמצעי מניעה. בערעור נטען כי בצדק לא השוותה הנציבות את המקרה לאחרים, אלא התמקדה בחומרתם הספציפית של מעשיו של המשיב. החלטת ההשעיה התבססה על בחינה מעמיקה של טענות המשיב, לרבות נסיבות אישיות וכלכליות מקלות, ולא הייתה שרירותית או בלתי סבירה. נקבע כי העברת המשיב לתפקיד אחר אינה מוצדקת בשל אופי האישומים. בית המשפט קבע כי הנציב, הממונה על המשמעת בשירות המדינה, קיבל החלטה מקצועית שאינה מצריכה התערבות שיפוטית. לפיכך, החלטת ההשעיה אושרה, והמשיב חויב לשלם את הוצאות המשפט של המערער.