עע"מ 3861/14

תקציר

הערר הוא על דרישת משרד התחבורה לשטח גדול יותר מהקבוע בצו הפיקוח להפעלת מכון רישוי רכב. המערערת טענה כי הדרישה אינה סבירה וכי קיימת אפליה כלפי מכונים אחרים בעלי שטחים קטנים יותר. עם זאת, בית המשפט מצא כי דרישת המשרד היא חוקית ובמסגרת זכויותיו שכן היא נועדה לשמור על הבטיחות בדרכים ותקינות כלי הרכב. על אף שהמשרד דרש תחילה מהמערערת לקיים את התנאים הנקובים במכרז, המחייבים שטח גדול יותר מצו הפיקוח, החליט בית המשפט כי סביר לאפשר למערערת לעמוד בדרישת שטח המכרז החדש של 1900 מ"ר במקום, בהתחשב בשינויים שחלו מאז הגשת הערר. עוד קבע בית המשפט כי המערערת לא הוכיחה את הטענות לאפליה וכי החלטות המשרד בדבר אי הכרה בחלק מהתחומים להם טענה המערערת היו סבירות. זאת ועוד, בית המשפט הבהיר כי לא ניתן לחשב את הדרישות למקצועות שונים המוזכרים בצו הפיקוח כתחומים חופפים במקרה זה, שכן למערערת נותר מעט מאוד מקום לאחר הפחתת השטח הנדרש למוסד. בית המשפט הציע למשרד להבהיר את הנושא באמצעות תיקון צו הפיקוח או בדרך אחרת. לבסוף, בית המשפט הציע לדחות את הערעור, ולא ניתן צו להוצאות, בהתחשב בנסיבות המקרה.