ת"א 368/96

תקציר

התובע, יצחק גדיש, היה בעל שליטה ודירקטור בחברות "מעוף נתיבי אוויר" ו"עוף צ'רטר 1", שפעלו כמוביל אווירי. בשל חדלות הפירעון של החברות, הוצא בשנת 1984 צו פירוק זמני, אשר מינה את כונס הנכסים הרשמי כמפרק הזמני. בהמשך התעורר חשד למעשים פליליים שביצע גדיש, מה שהוביל לחקירה של משרד כונס הנכסים הרשמי. החקירה, שלטענת גדיש נבעה מאינטרסים אישיים, נמשכה למעלה משבעה חודשים וגרמה לו למצוקה נפשית. למרות מסקנתו של כונס הנכסים הרשמי כי אין בסיס להליך פלילי, החקירה נמשכה מספר שנים. גדיש הגישה תביעת נזיקין בדרישה לפיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה עקב החקירה הממושכת. הנאשמים, כונס הנכסים הרשמי וסגן מנהל בכיר, טענו כי גדיש לא הפריך את החשדות נגדו וכי החקירה התנהלה בסבירות. בית המשפט קבע כי בעוד גדיש לא ניקה את עצמו לחלוטין מכל חשד, מעשיו של הכונס הרשמי מהווים רשלנות בלתי סבירה. היא קיבלה את הסבריו של גדיש למרבית החשדות וקבעה כי כונס הנכסים הרשמי לא חקר את הסיבות לקריסת החברות. בעקבות זאת הורה בית המשפט לנתבעים לשלם לגדיש פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 75,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪, ביחד ולחוד.