עתפ"ב 43332-06-21

תקציר

המשיב טוען, כי יש לדחות את הערר, שכן יש לקיים התייעצות עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה או עם ממלא מקומו, לאחר האצלת סמכויות בכתב. למרות שהיועץ המשפטי לא האציל את סמכותו באופן פורמלי לעו"ד מנטינבנד לפני ההתייעצות במקרה זה, המשיב טוען כי לא נפל כל פגיעה בסמכותו של הסגן, במיוחד נוכח אופי ההתייעצות והעובדה שהסמכות נמסרה באופן מהותי. בנוסף, המשיב מדגיש כי יש לפרש את הסמכות לייעץ בהוצאת צווים מנהליים כהאצלה, גם אם לא נאמר במפורש. לחילופין, טוען המשיב כי כל פגם בהליך ההיוועצות אינו מהותי ואין בו כדי להביא לביטול צו ההריסה. מנגד, המערערת מדגישה כי סעיף 225(א) לחוק התכנון והבניה אינו מקנה ליועץ המשפטי לממשלה סמכות מפורשת להאציל את חובת ההיוועצות. היעדרה של האצלת סמכויות מפורשת, יחד עם חזקת המשפט המינהלי נגד האצלת סמכויות בלתי מורשית, מצביעים על כך שההתייעצות במקרה זה הייתה פגומה. עוד מציינת המערערת כי בניגוד להוראות אחרות בחוק, סעיף 225(א) אינו מתיר במפורש האצלת סמכויות, ושתיקת המחוקק בתיקון 116 מרמזת כי אין האצלה כזו. עם זאת, המשיב מצדיק את ההאצלה, תוך שהוא מסתמך על החלטות קודמות של בית המשפט העליון ועל תכלית החוק, אשר היה משותק ללא האצלה כזו. יתר על כן, האצלת סמכויות לפקיד בכיר כמו המשנה ליועץ המשפטי אינה מעוררת את אותם חששות כמו האצלה לגוף פרטי. בסופו של דבר, השופט פוסק לטובת המשיב וקובע כי אמנם נפל פגם פרוצדורלי בהוצאת צו ההריסה המנהלי, אך הוא אינו מהותי דיו כדי להצדיק את ביטול הצו. השופט מדגיש כי סייגיו של עו"ד מנטינבנד ומהות ההחלטה אינם שנויים במחלוקת, וביטול הצו יגרום לפגיעה ממשית באינטרס הציבורי, שכן לא ניתן יהיה עוד להרוס את הבנייה הבלתי חוקית המתוארת. לפיכך, הערעור נדחה.