פ"ל 14043-08-22

תקציר

הנאשם הורשע בנהיגה בזמן פסילה ובנהיגה ללא ביטוח. השופט פתח בקביעת מתחם הענישה ההולם לעבירות אלה, המסכנות את שלום הציבור, מזלזלות בחוק ובצווי בית המשפט ופוגעות בערכי שלטון החוק והבטיחות בדרכים. הערכים המוגנים שהופרו הוגדרו בסף נמוך עד בינוני. העונש ההולם בעבירות אלה נקבע להתחיל ממאסר על תנאי ל-24 חודשי מאסר. באשר לרכיב הפסילה, לבית המשפט אין ברירה אלא להטיל תקופת פסילה של 10 שנים לפחות, שכן הנאשם הורשע שלוש פעמים בשלושה עונשים שונים בתוך 10 שנים בגין אותה עבירה. לאחר מכן שקל השופט נסיבות הקשורות ואינן קשורות לביצוע העבירה, לרבות עברו התעבורתי של הנאשם, נסיבותיו האישיות והמלצת שירות המבחן, שעמדה על מאסר בפועל, עבודות שירות ותקופת פסילה ממושכת. השופט החליט להציב את הנאשם במרכז אזור העונש בשל הרשעותיו החמורות האחרונות ונסיבותיו האישיות. השופט פסק גם על הפעלת סעיף 40א לפקודת התעבורה, הקובע תקופת פסילה של 10 שנים לפחות בגין הרשעות חוזרות בעבירות תעבורה מסוימות, לרבות נהיגה בזמן פסילה. מאחר שהנאשם הורשע שלוש פעמים בעשר שנים, השופט קבע כי תקופת פסילה של 10 שנים היא ראויה, במקביל לכל תקופת פסילה אחרת, והחל ממועד גזר הדין. על הנאשם נגזרו גם מאסר על תנאי, מאסר על תנאי ותקופת פסילה של 12 חודשים, על תנאי למשך שלוש שנים. הנאשם הוזמן להתייצב במרכז הרפואי "הדרים" במועד מוגדר לתחילת ריצוי עונשו, בצירוף תנאים וצווים שונים, לרבות הפקדת רישיון הנהיגה. השופט גם בחר שלא להטיל עיצום כספי בשל עונש המאסר. לנאשם זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.