עת"מ 60984-09-17

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה בעניינן של שלוש חלקות המקרקעין הנדונות: חלקה 50, חלקה 13 וחלקה 26. לגבי חלקה 50 קובע בית המשפט כי ההשתלטות הממשלתית על קרקע לצורך סלילת כביש ושטח ציבורי (חפ"י) לא פגעה בעותרים, שכן ייעודה של החלקה היה חקלאי בעיקרו וההשתלטות לא שינתה זאת. יתר על כן, מצבה הנוכחי של החלקה אינו מצדיק קבלת פיצויי הפקעה. לגבי חלקה 13, פסק הדין מכיר בהפקעת קרקעות לצרכי ציבור, כגון בניית מוסדות ציבור כמו בתי כנסת או מעונות יום, כפי שהותוותה בתכנית האיחוד והחלוקה בהסכמת הבעלים. בית המשפט מכיר בזכותן של הרשויות לדחות את הקמת מבני הציבור מעבר להנחיה בת השנתיים הנזכרת בתקנות התכנית. עוד יצוין, כי ניסיונם של העותרים לערער על ההסדר לאחר שנהנו ממנו, במקרה זה, מקרקעין מניבים, מהווה חוסר תום לב, המהווה סיבה מספקת לדחות את תביעתם. באשר לחלקה 26 קובע פסק הדין כי ההשתלטות השלטונית הייתה בגדר המותר ללא פיצוי, ומטרת ההפקעה – הקמת מעונות יום ובית כנסת – התגשמה. העותרים אינם זכאים לכל פיצוי, במיוחד בהתחשב בהגדלת כושר הבנייה. מטעמים אלה, פוסק השופט לטובת המשיבים ודוחה את העתירה, תוך שהוא מורה לעותרים לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪ בתוך 45 יום.