ת"א 2534/07
החלטה מחוזי תל-אביב-יפו
תקציר
פסק דין זה עוסק במספר בקשות הנוגעות להשלמת הליכים מקדמיים בסכסוך בין מספר ארגוני אורט. הנתבעת מס' 2, אורט אמריקה, ביקשה לדחות את התביעה נגדה, ולחילופין ביקשה מהתובעת, אורט ישראל, למסור גילוי מסמכים נוסף, לענות על שאלון ולמסור פרטים נוספים. הנאשמת מס' 1, חברת אורט העולמית, ביקשה לחייב את אורט ישראל בגין מענה על שאלון וגילוי מסמכים. אורט ישראל, מצדה, ביקשה לחייב את שני הנתבעים לחשוף מסמכים ולענות על שאלונים. השופט מתייחס תחילה למגמה שלא להחיל את הסנקציה של מחיקת כתבי טענות, למעט במקרים חריגים של התעלמות זדונית או מכוונת מצו הגילוי, וקובע כי התנהלותה של אורט ישראל, אף שכללה כמה טעויות, לא התאפיינה בחוסר תום לב. לפיכך, הבקשה למחיקת התביעה נדחית. לאחר מכן דן השופט בעקרונות המסדירים גילוי מסמכים, ומדגיש כי אין לחייב בעל דין להמציא מסמכים שאינם ברשותו, וכי קבילה התייחסות מספקת לסוגי מסמכים. בקשת אורט אמריקה מאורט ישראל להשלים את הליך הגילוי מתייחסת למסמכים הרלוונטיים לכאורה למספר תביעות, לרבות אי העברת תרומות וקרנות נאמנות. השופטת מורה לארגון אורט ישראל להתייחס באופן ממוקד יותר לסעיפים הרלוונטיים בתצהיר הגילוי הכללי שלה, אך דוחה את הבקשה לגילוי של חלק מהמסמכים, לרבות אלה הקשורים לסעד של מתן חשבונות הנתבעים בתביעה. באשר לבקשת אורט ישראל כי אורט אמריקה תמלא את התשובה לשאלון, השופט בוחן כל שאלה לגופה וקובע כי חלקן דורשות תשובה משלימה, בעוד שחלקן אינן רלוונטיות, מכבידות או מהוות ניסיון להשיג מידע בדלת האחורית של תהליך הגילוי. אורט אמריקה אינה נדרשת לענות על שאלות 3, 4, 5, חלקים משאלה 12 ושאלות 16(ו), 19 ו-37(א), שהן רחבות ועלולות לגרום לנטל בלתי סביר. אורט ישראל ביקשה גם היא כי אורט אמריקה תספק פרטים נוספים, אך השופטת שבה ומדגישה כי תיאור כללי של המסמכים המבוקשים מסתפק בחלק מהמקרים, ודוחה את הבקשה לתיאורים מפורטים ביותר. השופט בוחן גם את בקשתה של אורט ישראל כי אורט אמריקה תחשוף סטים נוספים של מסמכים, ודוחה את הבקשה, וקובע כי מרבית קטגוריות המסמכים רחבות מדי, ניסיון להשיג את הסעד העיקרי בתביעה, או הכוללות הנחות עובדתיות שאינן עולות בקנה אחד עם גרסת אורט אמריקה. עם זאת, השופטת מקבלת את בקשת אורט ישראל לחשיפת מסמכים המעידים על הסכמת התורמים להחלת הדין האמריקאי, בכפוף לקיומם של מסמכים אלה. עוד ביקשה אורט ישראל כי אורט אמריקה תספק מענה משלים לשאלונים המופנים למספר אנשים באורט אמריקה. השופט מטיל ספק בצורך להפנות חמישה שאלונים זהים לחמישה משיבים שונים ומציין כי לא ניתן לענות על השאלון הארוך מאוד מעבר לתשובה שניתנה. השופט בוחן את השאלות הפרטניות ופוסק כי חלקן אינן רלוונטיות וחלקן מקיפות מדי ומהוות ניסיון להשיג גילוי מסמכים. לפיכך, מר קלוגמן, המשיב מטעם אורט אמריקה, אינו צריך להשיב להם. אורט ישראל גם ביקשה מאורט העולמית להשלים את ההליכים המקדמיים על ידי המצאת תצהיר גילוי נאות, מענה על שאלון וחשיפת מסמכים. השופט מורה לוורלד אורט להגיש תצהיר גילוי משלים לגבי חלק מהבקשות, אך דוחה את גילוין של חלק מקטגוריות המסמכים וקובע כי הן רחבות מדי, ניסיון להשיג את הסעד העיקרי בתביעה, או שאינן קשורות לנושאים שבמחלוקת. שאלות 40, 42, 44 ו-45 בשאלון רלוונטיות ויש לענות עליהן, בעוד אחרות מבקשות לקבל מידע במקום הסעד העיקרי למתן חשבונות ולכן נדחות. לבסוף, השופט קובע כי יש למלא את הצורך בקיום ההחלטה בתוך 30 יום, פוסק לכל נאשם שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪ וקובע את המועד להגשת ראיות אם לא יוגשו בקשות אחרות עד ליום 18.05.11.
ת"א 2534/07 אורט ישראל נ' World ORT, מחוזי (10.3.2011)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.