ע"א 2400/16

תקציר

המבקש הגיש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין זכויות חייב בנכס בערד. הערעור, שמטרתו לעכב את ביצוע החלטת הערכאה הנמוכה יותר, עומד בפני אתגרים הנוגעים לסיכויי ההצלחה. בעוד שהמבקשים מעלים חששות לגבי התנהלות החייב והחזרתם האפשרית של דיבידנדים לקרן כינוס הנכסים, הם לא הצליחו להביא ראיות קונקרטיות לתמיכה בטענותיהם. עם זאת, השופטת מכירה בחשש הלגיטימי מפני העברה אפשרית של זכויות החייב בנכס ערד לצדדים שלישיים, דבר שעלול ליצור מצב של עובדה מוגמרת. כדי להתמודד עם זה, השופט מורה על איסור מימוש זכויותיו של המשיב בנכס, ומונע ממנו למכור או לשעבד זכויות אלה עד להכרעה בערעור. החלטה זו מתקבלת על מנת להבטיח שהערעור יישאר משמעותי. בנוסף, חצי מיליון השקלים ששילם המשיב עבור זכויות החייב יישמרו עד להכרעת הדין בערעור. עוד מציינת השופטת כי אין סיבה לעכב את חלוקת הסכומים האחרים בקופת הכינוס הכללית. להבדיל מהפטר החייב, שיתנהל כפי שיחליט בית המשפט המחוזי. כמו כן, השופטת מתייחסת לטענה מקדמית שהעלו חלק מהמשיבים, לפיה יש לדחות את בקשת הערעור והשהייה בשל אי סדרים פרוצדורליים. עם זאת, השופט חולק על כך וסבור כי יש להתייחס לעניין במסגרת הערעור עצמו או באמצעות בקשה נפרדת. בסופו של דבר, הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת באופן חלקי, בתנאי שהמבקש יפקיד 50,000 ₪ כבטוחה לנזקים אפשריים שייגרמו עקב עיכוב הביצוע.