בע"מ 3646/06

תקציר

אמם של שני קטינים, א.ב.א ול.ב.א, ערערה על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב לתת צו אימוץ סגור לילדיה. הערעור הובא בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב, שאישר גם הוא את פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר. לאחר מכן הגישה האם בקשה לחופשה כדי לערער לבית המשפט העליון, בטענה כי יש לבחון מחדש את הדעה הרווחת בעד אימוץ סגור, במיוחד לאור מגמות חדשות בעולם המערבי המדגישות את זכותו של מאומץ לדעת את זהותו. אולם שופטי בית המשפט העליון, השופט ד' ברלינר, השופט א' גרוניס והשופטת א' חיות, דחו את הבקשה. הם הכירו בחשיבות הנושא ובצורך בבחינה מחודשת תקופתית, אך מצאו כי נסיבותיו הספציפיות של מקרה זה אינן מצדיקות סטייה מהגישה הממוסדת המצדדת באימוץ סגור. השופטים הדגישו כי טובת הקטינים מכריעה בקביעת אופי האימוץ. במקרה זה, האם ניתקה מרצונה את קשריה עם הילדים, והם לא היו בקשר איתה במשך שנתיים וחצי. בינתיים פרחו הקטינים בהשגחת הוריהם המאמצים, שביקשו לאמץ אותם. נוכח שבריריות מצבם הנפשי של הקטינים ובהיעדר כל זיקה קיימת לאם, הגיע בית המשפט למסקנה כי אימוץ פתוח יגרום לילדים טלטלה מיותרת. בנוסף, מצבה והתנהלותה של האם לא עוררו בה ביטחון כי תתמיד לשמור על קשר עם הילדים. השופטים התייחסו גם להיבט הרעיוני של האימוץ הפתוח, והכירו לגופן של טענות המבקש, אך בסופו של דבר קבעו כי הנסיבות אינן מצדיקות שינוי בגישה הנוכחית. השופטת חיות, בחוות דעת מסכמת, הדגישה את הצורך בבחינה מחודשת מתמדת של מודלים לאימוץ וקיבלה את המאמר מעורר המחשבה שהציג המבקש. עם זאת, היא הסכימה כי אין זה המקרה המתאים ליישם אימוץ פתוח, במיוחד בהתחשב בחוסר ההסכמה בקרב החוקרים לגבי אימוץ פתוח ללא הסכמה.